על גדות הנהר

על גדות הנהר

ואתה ניצב על גדת חייך.

עומד דומם נפעם מול אשדות הנהר Mea kok בצפון תאילנד

ומוחך צלול בניגוד לבוץ החיים ששקע במים.

בולע לקרבך את מסך טיפות המטר

כשהן מכות על ההאדוות,

והן כאותן מכות זולגות שניתכו מעליך

ולרגע מבעבעות מי בדידותך הזועקת.

ויש והן נעלמות באחת מתיאטרון חייך

ואתה שחקן ראשי יחיד על בימתך,

ושוב חיוכך מפציע לעולם,

ואחר הן שוב רק טיפות הדרור

לא נעולות כמוך בסד החיים,

הן חלק ממרבדי הסלעים הפרושים לרגליך

חלק משובלי הטבע שתמיד אוסף אותך בחום לחיקו,

חלק מהזוהר שבקצות  חוטי הענן הפרומים,

ואחר שוב גשם מונסוני

ואתה חלק מהיקום,

את פיסות מתת האושר שבו.

[מתוך הסדרה "בממלכת סיאם"]