שבת

שבת אל ביתנו החמים

ידעתי כי אתה כבר לא תמים

התמימות עברה עם הימים

יצאת לקרבות עקובי זיעה

חיפשת שיפחה כנועה

התהדרת בעיטורי כבוד

ורצית לכבוש עוד ועוד

ובכל פעם המטרה התרחקה

מידי פעם בך שיחקה

חבשת פצעי אגו חשופים

כן אני יודעת - שנוברים בהם הם שורפים

עייף מקרבות ומלחמות, כואב ממהלומות

חזרת לישן ולמוכר

הבנת שאין שונה בניכר

אך אל תטעה,  אחבוש את פצעיך באהבה וברוך

אך לא אתן לך עוד עלי לדרוך

המתנתי עד כי עייפת מהמרדף

אך ליבי כאב גם הוא ושרף

ומידי פעם גם הוא דימם

ועתה צריך אתה אותו לשקם

יש לך עוד יעד לכבוש

למדתי כי על מנת לתת צריך גם לדרוש