יצירות אחרונות
ילדי השביעי לעשירי (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -26/11/2024 05:05
רְשִׁימוֹת פְּתוּחוֹת🌹🌹🌹 (3 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/11/2024 05:03
שעון חול מתהפך (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/11/2024 20:20
ספר ילדים קסום וחדש בהוצאת "דרך המילים". (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -25/11/2024 13:59
Airbnb (0 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -25/11/2024 10:35
הוֹפּ הוֹפּ טִרְלְלָה דִּין נֶכְדִּי הָאָהוּב בֶּן שָׁלוֹשׁ וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה (10 תגובות)
אביה /שירים -25/11/2024 09:35
בלי פרטיות לא פיקניק (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/11/2024 06:35
לִרְצוֹת יוֹתֵר (15 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/11/2024 04:46
מדמיינך (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/11/2024 21:37
סיפורים
סבוי 77סבוי 77
שנת 1987. יום שישי שבע בערב. אנחנו יוצאות לבלות מוקדם, כדי להספיק לפני הריקודים לאכול גלידה אמריקאית ליד ה"וונדיס". אני מציירת מול המראה הקטנה באמבטיה פס שחור מתחת לעיניים, וזהו. זה האיפור היחיד שאמא מרשה לי. אמא תפרה לי חצאית בלון אדומה משובצת ומחוך שנקשר מאחור, ממש כמו שראיתי על ירדנה ארזי בטלויזיה. אני וחברה שלי, מאיה, נפגשות בקו 88. כמה תחנות ואנחנו שם: סבוי 77 מחכה לנו. אני אוהבת רק שוקו שוקו. מאיה אוהבת גם את הוניל. נגסתי כהרגלי את הוופל מלמטה כדי שהכל יימס במהירות. בדרכינו לדיסקוטק ראינו את דני החתיך מכיתה ז' 3 לובש את הליווייס 501 החדש שלו כשעל כתפו טייפ דאבל קאסט כסוף וכבד. "מה אתה שומע?" צעקה לו מאיה. "מה, את לא מזהה? זה BAD החדש של מייקל ג'קסון. אני מת לקנות כבר את התקליט. טוב, נראה אתכן בפנים..." אמר דני והתרחק בנעלי האולסטאר שלו. הכניסה לדיסקוטק היא רחבה ויש בה מדרגות שיורדות אל תוך אפילה גדולה, ומתוך האפילה עולה עשן סמיך מאוד, שכאילו מושך בידיו נערים ונערות פנימה. אחרי שדני נעלם לתוך אחד הרחובות הצרים, הבחנו, מאיה ואני, בעשן הסגול המיתמר לו במעלה המדרגות היורדות לדיסקוטק, וגם אותנו הצליח למשוך פנימה. באותו יום השישי הביאו את אילן בן שחר, סופר דופר תקליטן. כולם רצו לרקוד במסיבות שלו. "ערב טוב בנות ובנים!" הוא צעק אל תוך המיקרופון, "היום נערוך תחרות הזוג היפה על רחבת הריקודים". כל כך רציתי להשתתף בזה, אבל אין לי חבר... בזווית העין ראיתי את מאיה משוחחת עם בחור גבוה הלבוש במכנסיים קצרים. לא בדיוק הטעם שלי. התיישבתי על ספסל שחור נמוך וזמזמתי לי את "לחישה פזיזה" של ג'ורג' מייקל שהתנגן ברקע. "היי, רוצה לרקוד איתי?". הרמתי את ראשי וראיתי את דני החתיך. הסתכלתי הצידה לבדוק אם הוא הזמין אותי. לא היתה שם אף אחת מלבדי. דני הושיט לי את ידו ורקדנו. גל חום עטף אותי. מזל שהיה העשן הסגול שהתמזג עם צבע פניי המבויישות. ערב שישי אחד, עשרים ושתיים שנים לאחר אותו ערב בלתי נשכח, טיילתי עם ילדתי בשעות בין הערביים וחלפתי ליד סבוי 77. המקום שהיה הדיסקוטק הכי חם בחולון משמש היום חברת הפקות לעריכת אודישנים לפרסומות, ומדי פעם נערכות במקום מסיבות לילדים. השתהיתי מעט במקום, ולפתע, כמו במנהרת זמן, ראיתי שתי בנות, בערך בנות 12, לבושות בסקיני ג'ינס וגופיה צמודה, יורדות במדרגות אל אותו החושך, שאולי יוביל גם אותן לחוויה שלא תשכחנה לעולם.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |