בקומה

הנה היא פה חדר ראשון מימין

היא עדיין בקומה?

מצטערים אבל כן

מבין שאת בשבילי כבר כלום, מבין שאיני יכול לשאת את כאבי עוד כי אין עוד כבר מקום, את הלכת בחודש נובמבר אשתקד טסת לחול ללמוד רפואה בהונגריה ועכשיו חזרת לפה עם אלונקה ואף אחד לא יודע מה קורה איתך ורק עכשיו נגמלתי מייסורי רבים מנשוא ואני בא לבקר אותך, חודש מאי הוא חודש שאנצור תמיד לעד ולעולמי עד, איך שהכרנו כל כך יפה וכל כך פשוטה לא יאומן כמה יופי וכמה פשטות יש בבן אדם אחד.
איך נפגשנו אז במועדון סתם במקרה וכני כמו תמיד אם בצומי הבלתי לדלה שלי הפגנתי את הנוחכות הברורה מאליה ואת כמו ילדה בגן שקטה ורק מחייכת מחכה (אולי ככה זה היה נדמה לי) שמשהו יבוא ואקטוף אותך או שפרפר יבוא ואתענג מטעמך.
ועכשיו שאת בפה על מיטה החולה ולי זה נורא כואב אז אני נורא כותב על ההשלחות, על העל כאבים שכבר שנתיים אני סובל מגעגועים.
לפני חודש בערך הייתי בצפון אצל ההורים שלך תיאמתי איתם מראש שאני צריך לבוא ולא באתי להם בהפתעה, אביך פתח לי את הדלת הזמין אותי לשבת בגינה המפוסמת שלהם עם הבריכה הקטנה שמעלה לי הרבה זיכרונות טובים אבל לא נחדור לסיפורי פרונוגרפיה. דיברנו על היחסים שלי ושלך והיה בכוונתי למסד את הקשר הזה עוד מתחילתו של הקליק זה היה פשוט מושלם הדבר הזה, אני ואביך ביחסים די טובים ודי קרובים הייתי אומר אז אמרתי לו שזה באמת מה שהייתי רוצה לעשות הוא בדרכו המאוד אופיינית והמאד צינית כי ככה הוא מתמודד טוב עם דברים אמר לי "הנה עוד אחד שרוצה לההפיל את עצמו".
היה מצחיק באותה סיטואציה ואחר כך אימך הופיע הביאה אבטיח וגבינה בולגרית זה היה השילוב המנצח, פעם ראשונה באמת שטעמתי את השילוב בין השתיים זה היה פשוט יוצא בין הכלל, ואביך מהברירה הטבעית הוציא יין לבן ומזג לכולנו .
אביך פשט את הרגל וסגר את הבוטיק הקטן שהיה לו ברמת הגולן כי להתמודד עם שאר היקבים זה היה פשוט מעוד קשה, אחיך בדרכך שלך גם הלך ללמוד בחול הוא הלך ללמוד ייצור יין באיטליה הוא המשיך בדרכו של אביך.
מה אני אגיד לך זה נורא כואב לי עם הסיטואציה שאני צריך לראות אותך ככה שרועה במיטה חולה ומחכה שמשהו ויבוא ויציל אותך בעונשו של זה.
כמו ראש הממשלה דאז שביצע את ההתנתקות.
איפה הימים שהייתי כותב לך שירים זה היה פשוט תענוג לראות אותך מתמוגגת.

(שלוש או ארבע התרחשויות שקראו במציאות שזרות בסיפור אחד)