הדמעה של אחותי

הדמעה של אחותי

המקום היה מואר, עשן סיגריות סמיך כיסה על המבוכה הראשונית. מרוצה, הכל זורם, יפיפייה אמיתית והנה אני בדרך לכיבוש הבא שלי, עוד נגיעה, צחקוק לא נשאר הרבה הדרך למיטה קצרה הכל היה טוב מלבד זיכרון הדמעה של אחותי.

הכאב בעיניים, הגוף הדואב, המבט אל השמיים, ידעתי כי היא מדברת עם בורא עולם. לא רציתי להפריע לרגע ההתייחדות, עמדתי בצד והתבוננתי מרגיש עד כאב את הדמעה שזולגת, כל כך רציתי לחבקה לנגב את דמעתה, לשפוך זעמי ולזעוק זעקתה וכל מה שעשיתי היה לתהות באם בורא עולם עונה לה על שאלותיה? כך עמדה לה אחותי שעה, דומם כמו תמונה קפואה, תמונה שנחרטה עמוק בזיכרוני.

דמעתה של אחותי, אותה דמעה קטנה שטמנה בחובה כאב כה גדול שפרץ את חומת לבי, זה הרגע שאותו אנצור, זה הרגע בו הבנתי שדמעת אחותי היא דמעת הבחורות התמימות שלבבותיהן נשברו גם על ידי.

ואני כה רציתי למחות דמעתה ולחבקה.

דמעת אחותי הגיעה מכאב האהבה שבחורים כמוני לעיתים מסבים לבחורות וממשיכים הלאה בדרכם לכיבוש הבא. רק אתמול עוד פיזזה ברינה בבית מצחקקת על כל שטות כנערה פוחזת, ניגשת כל רגע למראה כאילו תראה משהו שונה מהרגע הקודם שהתבוננה בעצמה. לפני יציאתה עטתה עצמה בבגדי מלכות שפוזרו על מיטתה ללא רחמים. פעם לבושה כמלכה ביום חתונתה רגע לאחר מכן כמלכה בבתוליה וכן הלאה והלאה, תהיתי בלבי האם כל הבחורות מתנהגות כך לפני יציאה? מצחוקה הבנתי שהגיעה לתוצאה הרצויה. תוך כדי דילוג פיזרה נשיקה באוויר ויצאה לבחור שלה, כן אותו אחד שחודשיים גורם ללחייה של אחותי ללהוט ולעיניה להאיר, קרצתי לה בעיני כעין ברכת הדרך ויצאתי לכיבוש הפרטי שלי כן לעוד אחת שאכניס למיטתי זה הערב, איזה עולם מופלא זה, התמתחתי וחיוך רחב נמרח על פני .

לחייך חייכתי לבחורה מולי ולחיי הבחורים הטובים שתפגשי בדרך, שילמתי ויצאתי לדרכי לבד לא לפני שהספקתי למלמל...היזהרי מהדמעות