סיפורים

שיר הסירים

ז´ולייט הקטנה שלי  הייתה ילדה הונגריה שעלתה לארץ עם משפחתה עם העליה הגדולה
צעירה ממני בחמש שנים, עגלגלה חייכנית קשקשנית נמרצת ושובבה
בת 11 בערך, ידה בכל ויד כל בה
 

אחותה המבוגרת שהייתה בת גילי וכיתתי ,כלל לא דמתה לה, פצפונת הייתה ביישנית ומבוהלת תדיר

האם הייתה צעירה מאד, יפיפייה, רצינית ועצובה באופן קבוע

בעלה  השתקן והנרגן היה איש מבוגר מאד וחולני ,חייט מופנם חצי מובטל וכבוי,

סיפרו שאולי הוא לא האבא של הבנות

אחר כך גם סיפרו שהוא בעצם גוי
 

האם הייתה מסובבת את הראש לכל גברברי השכונה שלא הפסיקו לדבר בה ועליה אולי בגלל חישובי אורך החיים הטבעיים והתקווה שהיתה גלומה בהם

וגם בגלל שאפילו לעבודה כמלצרית התלבשה כנסיכה מהממת
 

מחלון המטבח הקטן שלנו יכולתי לראות את החצר הקטנה והמוזנחת שלהם ואפילו את המטבח

 

לאחותה הבכורה של ז´ולייט אשר למדה איתי בכיתה סחבתי מדי בקר את התיק לבית הספר

אחר כך בלחישה היא כבר לא הסכימה שרק אני אסחב וחילקה גם לאחרים את הזכות
 
בבית הספר של אז המורה עיברתה לה את שמה כנהוג באותם ימים מז´ולייט לדליה וכך היא רשומה עד היום
 

אני הייתי השכן ,כמעט צבר, הילד הטוב מהכיתה שידע לקרוא ולכתוב עברית

אחר כך הייתי קצת המורה לעברית ותנ"ך של ז´ולייט הקטנה ,שם שדבק בה כך לנצח

ואחר כך גם של האם

בחינם
 

הבכורה שחריפת שכל הייתה למדה הכל במהירות ונישלה אותי מתפקידיי אלה גם כן באותה מהירות,

הבטיחו לה עתיד מזהיר והיא גם קיימה

 

שנים מעטות לאחר מכן כאשר כבר הייתי חייל טרי

ז´ולייט תפסה אותי לבד וסיפרה לי ואחר כך גם הלשינה לאחותה

שראתה אותי מתמזמז עם אימה עם ספר התנ"ך ביד, מה שהיה נכון ומתאים באופן כללי
 

אחותה הלשינה לי על ז´וליט הקטנה וסיפרה לי את כל הסיפור כפנטזיה דמיונית של האחות הקטנה

ולא האמינה לה לאף מילה למזלי

היא גם אסרה על ז´ולייט לספר לאיש את הבדיה הזאת
 

אני הלשנתי לאימה שלאחר מכן נשבעה שלא להישאר איתי יותר לבד

ובמשך כשלושה חודשים החזיקה מעמד ונשברה לשמחתי
 

כשניסיתי להכחיש באזני ז´ולייט ולטעון שזה לא היה באמת מה שנדמה לה שהיה וראתה

היא כמובן לא האמינה לי וצדקה

ורק אמרה שדי מרגיז להפסיד לאמא בתחרות
 

ז´ולייט הקטנה שהתפתחה יפה נהגה להתגרות בי בפרהסיה וככל שהלכה והתבגרה כך גם הלכה והצליחה בכך למגינת ליבה של האם

אחותה לא הראתה כל סימן שהיא מבחינה וגם לא הראתה סימני קינאה לצערי

 

מאוחר יותר פתחה האם מסעדה ביתית  בבניין החדש שנבנה בסמוך ,

מחיר השכירות היה מחיר מציאה

אני נהגתי לפקוד אותה בעיקר כי זכיתי ליחס מיוחד משלושת הנשים שעמלו בה
 
האבא היה מבלה את עתותיו הפנויות במסעדה כקישוט ונהג לשוחח איתי בקמצנות וביידיש על צבא ופוליטיקה ועל זילות מקצוע החייטות בעידן הקונפקציה
 

אחותה קיבלה פטור מהצבא והלכה ללמוד באוניברסיטה ,לאחר הלימודים הייתה מבשלת.

אף פעם לא יצאה לבלות עם בחורים למרות שהייתה מחוזרת

לקונצרטים נהגה לגרור רק אותי, בהתמידה להסביר לי שאני מתבזבז סתם ולא עושה עם עצמי כלום ואיך אעמוד בתחרויות החיים
 
ז´ולייט הקטנה לעומתה הפכה מלכת המסיבות , אחר כך קצינה בצבא , אחר כך אשת עסקים צעירה ומצליחה
 

האמא ששמרה על חיוניותה ונאמנותה לי הייתה מוצאת זמן חבוי בין הסירים עבורי  ולא הפסיקה מלהזהיר אותי שאם אגע בז´ולייט זה הסוף שלי אבל אז באמת לא נגעתי למרות שנפשי יצאה גם אחריה

ואחרי כל פעם היא גם הבטיחה מחדש שזאת הפעם האחרונה שלנו ולא קיימה

 

ז´ולייט כצפוי התחתנה ראשונה כדליה בת זה וזאת וכו´ וכדת משה וישראל

לפני שנישאה עוד בדקה איתי במשך שבוע סהרורי מעייף וארוך באילת מה מצאה בי אימה

היא נישאה לאחר מכן בכל זאת לבעלה באומרה שאין הבדל , אף אחד לא ניצח בתחרות ואם כך אז ארוסה עדיף

היא הבטיחה לשמור סוד אם גם אני אנהג כך, הבטחתי.

 

המסעדה המוצלחת החלה מעסיקה עובדים ואפשרה לאחותה למהר ולהתקדם במסלול התארים האקדמיים

ושנים לאחר מכן ,כדוקטורנטית , ורק אז, נישאה לפרופסור המתבגר שלה אשר נטש את אישתו עבורה

ובעקשנות לא נעתרה לספק את סקרנותי, מדוע דווקא הוא,

ילדים לא נולדו להם
 

אביה נפטר ונקבר בסופו של דבר כמו כל יהודי אחר

אני עזרתי לאם לעמוד באחת מהבטחות הפרידה שלה ממני ולשדכה לבעלים של הבניין בו שכנה המסעדה שלה ,

איש חביב, אלמן עצוב אשר בנו למד אתנו בתיכון וראיתי כבר אז שעיניו כלות אחריה ולכן גם שכר הדירה עבור המסעדה היה זול להדהים

לאחר החתונה החלו שניהם מחייכים
 

אחרון נישאתי גם אני

 

כולנו מתגוררים עד היום באותה השכונה בתל אביב במרחק רחובות ובתים זה מזה

ז´ולייט נוהגת להזמין לבילויי בקר בימי שישי את רעייתי ורק האלוהים יודע על מה הן מדברות שם

רעייתי גם דואגת להזכיר לי לאחר כל פגישה כזאת בחצי חיוך שכל עניין הנישואין איתי משתלם רק בגלל ההכרות עם ז´ולייט הקטנה ושאין לאיש סיכוי להתחרות בה על ליבה אפילו לא אני

 

אחותה הולכת ונעשית דומה לאימה  משכבר הימים אבל בלי מאהב צעיר
 

אימה משתמשת בי כנהג פרטי בימי היזכור השנתיים לבעלה המנוח ולא מרשה לי אף פעם ללוותה למצבה עצמה

בכל פעם כשהיא חוזרת לאוטו היא מספרת שסיפרה לו שוב הכל עלינו והוא סולח לנו

ואני לא סיפרתי מעולם לאיש את כל הסיפור הזה
 
כל הזכויות שמורות לעובר אורח

תגובות