מדיטציה?!

כולם חלצו נעליים ובקלות ישבו ישיבה מזרחית ואני, אולי זקנתי, אולי סתם שמנתי, כך שמלכתחילה גם לא ניסיתי להתיישב כמותם. גררתי כיסא מפינת האוכל, ריפדתי עצמי בכריות, וכבר הרגשתי מן יתרון כלשהו על היושבים ברצפה.

תהיתי לאן יוביל אותנו המנחה. סוד האושר, הבטיח, מונח אצלו. נכון. כותרת יומרנית מדי... אך כמי שמחפש חידושים וריגושים כל חייו לא יכולתי שלא לבוא.

הישיבה על הכסא נתנה לי מרחב של מבט עליו ועל היושבים. וחשתי כי יותר משבאתי לקבל – באתי לבחון.

המנחה, שסוד האושר בכיסו, לא ממש שידר מה שביקש. משהו בהבעת פניו היה דרוך ועיניו קיפצו הנה והנה.

הבטתי במי שישב סמוך אלי והרגשתי שהוא משדר אלי מין גלים של שלווה.

המנחה פרש לפנינו ספרים – סוגי מדיטציות של האר"י ז"ל של האדמו"ר מפיאסצנה, של הרמב"ם ועוד, הסביר בצורה מאלפת על מבנה המוח ותפקודו, אונה ימנית מקור הדימיון והיצירתיות, אונה שמאלית, מקום ההגיון והביקורת, ואני, תוך כדי, פוקדת על עצמי להשתחרר מיד מחיצי האונה השמאלית ולזרום עם הימנית...

ובכן, מה עוד נותר אפוא אחרי כל זאת לדרוש...

לשמאלי ישבה גבירה. לא כיליתי את זמני כמובן בספירת הצמידים שעל ידה. די שבכל אצבע נצצה טבעת. והיא נעצה מבט מייחל אל המנחה, מחפשת נצנוצים פנימיים. אולי.

התחלנו במדיטציה, מחשבותי נודדות אל עבר המקום שיעניק לי את השלווה המבוקשת, שישיב אותי את עצמי האמיתי. ולא כך היה. המנחה דקלם לנו את הפסוקים כאילו קורא אותם מתוך ספר בצורה מונוטונית, הרגשתי שהנה הנה קופצת עלי התנומה, שלפתי לעצמי מיד את המנטרה הידועה "ריבונו של עולם", שוב ושוב, ושוב... ושוב. כעבור עשר דקות פקחתי חצי עין אל עבר האיש שמימיני, והוא – פניו כאילו לא מן העולם הזה, כזו שלווה והארה! הבטתי אל זו שלשמאלי, וראיתי שהיא מעפעפת בעיניה, ומציצה עלי ועל היושבים. אינה מצליחה להתרכז, ובודקת אם עוד מרגישים כמותה.

חצי שעה חלפה. ועוד חצי. יצאנו מביתו של המנחה. פניתי אל הבחור שישב לימיני ושאלתי מה עשה לו המפגש הזה. השיב לי: אני, בתוך עצמי אני יושב כבר זמן מה, רק זקוק הייתי לטכניקה של רבותינו הקדושים...

ואת, פניתי אל הבחורה. כלום. השיבה לי. לא מבינה למה הגעתי ועם מה הייתי צריכה לצאת מכאן. חבל על הכסף וחבל על הזמן. באותו רגע צלצל הפלאפון שלה – כן, בוא תאסוף אותי מכאן, מה המסיבה כבר התחילה?!

ואני שבתי אל ביתי. והבנתי – שאת דרכי שלי אמצא בעצמי, מתוכי, ובעזרתו...