חמלה ארורה (שם זמני)

הנה קוברים אנחנו את מתינו

שבים רגבים אל אדמתם

קשה עלינו גודל אסוננו

נגדעו חיים בלא אשמתם.

*

מהרי אדום עד הכרמל

ישתחו אפיים ארצה

כל אילן ופרי קמֵל

ייפלו הם הַמָּוְתָה

בצווחת צוערים אדירה.

*

ובא השקט וכיסה הכול

גשם פיזר את הערפל

כמה אדמה עוד תוכל לבכות 

בהופכהּ עיקר לטפל?

*

וחמלה ארורה נשתררה באוויר

וצורך בה כבר אַיִן

שרֵפה מקוללת ידעה להבעיר

בעורפהּ הטילה אות קין

*

ואין משיח לגאול את החמלה מייסוריה...

***

כל הזכויות (c) שמורות