מה שאני אכתוב כאן זה מיני סיפור, ואשמח לקבל את דעתכם בסוף כי אני מבולבלת וגם הבחור ככה נראה. ובכוון הוא רוק ואני גם ושנינו דתיים וזה הסיפור שלי.
האמת? אני לא יודעת למה אני כותבת כאן, ולא במחברת שלידי בשולחן עבודה עם העט האדום, אני מניחה שקל לי יותר לכתוב, מול מקלדת.
אתמול היה יום שבת, הייתי אצל הרב של הבית כנסת, למעשה הוא חזן בבית כנסת, שעולה להיכל ומברך את כל מי שתורם.
כבר 5 חודשים אני מתפללת שם, הולכת ב"ה כל שבת, ואף פעם לא באמת התעמקתי בו, בבחור הדי גבוה יחסית הנאה הזה, שמתפלל כל הזמן,
הספר תורה נראה כמו חלק ממנו, כמו שהוא חלק מהספר. הוא נותן את כולו לתפילה, ושהוא משתחווה, אני כרוכה אחרי ההשתחויות שלו.
הכל התחיל לפני כמה שבועות, מתאריך 27/11/10 לפני 4 שבועות למעשה חודש, התחילתי לבחון אותו, כשהבנתי שאמא טעתה בהבחנתה
והוא לא נשוי, ולא גרוש.
התחלתי לשלוח אליו מבטים מתענינים כאלו, ושהוא קלט שזאת אני הורדתי את הראש כיוון שהוא "תפס" אותי. ולא היה נעים לי, באמת שלא היה.
וזהו הוא הלך, אבל לפחות הוא התחיל להשאר לקידוש, ולשיר של "אדון עולם.." ושר את הכל במלואו.
אני חושבת שזה היה בגלל המחול שעשיתי אם אני לא טועה זה היה בתאריך ה13 לנומבמר השנה, או ה20. באתי כזה ועשית את המחול כלומר יירדתי עם אימי יחד, הרב ביקש שקט ושלא ילכו, אז עברתי מול הבחור והוא נשאר, והבנות נבהלו ואמרו "מה קרה, מה קרה" וישבתי שם כולי נרגשת, לא היה אכפת לי מי שם, נילחמתי עם עצמי כדי לקרוא ולא הצלחתי, כלומר כן אבל גימגמתי, ואימי עזרה לי, ובסוף אמרתי לעצמי "אבן ירדה לי מהלב" נראה לי הבחור שמע וראה וגם השתתף באמן, היו שם יותר מ10 אנשים מה טוב, אבל מה שכן הוא הביט בי.
וגם בסוכה שנכנסנו אלייה בתאריך 24 לספטמבר השנה, ישבנו בסוכה ולא התנהגתי בהתאם כי כאבה לי הבטן, והתחלתי לוטשת עיניים לכיוון הבחור וגם הוא הביט בי, שלא יכחיש.
ונראה לי באותה השבת או אם אנני טועה בשבת אחרת עברתי כזה נטלתי את ידיי והוא עבר כזה עם חולצתו התכלת ואמרתי כזה בבישנות "סליחה" על זה שניתקלתי בו. ואני זוכרת שהוא הביט בי, אנני שחכנית בד"כ.
וגם בסוכהשעברנו הוא היה עם לבן או חולצת תכלת והוא הביט בי וכזה הורדתי את הראש והבטתי בו. וגם הוא כזה נראה לי די הפגין התענינות, ולא יתרה, אלא חיבה כזאת שאין להסביר רק הרגש מתפקד שם, והמבטים.
הכל התחיל ב4 בדצמבר, למרות שהכל התחיל לפני כן אבל "התגבר" בקצת. עמדתי ונשענתי על עמוד של העזרת נשים, ואמרתי לעצמי "הבחור לא בא עד עכשיו, מעניין מתי הוא צריך להגיע, בטח הוא עוד מעט יכנס" איך שאמרתי את זה לא עברו יותר מ3 שניות הוא נכנס עם עוד מישהו, הייתי המומה, הלב של קפץ ממקומו, והשערות שלי היו ברווז, אפילו שלבשתי בגדים על זה, ממש רעדתי בגופי. וחייכתי.
באותו יום הוא הביט עלי ושהבטתי עליו הוא הוריד את ראשו, היה זה מבט כזה חוצה, אולי מבט מתעניין אנני יודעת. הבחור חיכה לתפילה ואני כמו מטומטמת חיפשתי אותו במבט שלי, הייתי נלהבת יותר מידי, מה שלא הייתי צריכה.
שבועיים לאחר מכן הוא בא, שבוע שעבר היה גשם, והוא לא היה. אבל בתאריך ה18/12/10 הבחור הביט בי, ז"א שהרמתי את ראשי הוא היה לבוש עם חולצת תכלת וחייכתי כי הוא בא, ואז היו סיטואציות מוזרות למשל אחת מהם היתה שהכנסנו את ספר התורה שרנו אז בא ילד קטנטן ועמד לידו הביט בו, הבחור חייך, ואני שמתי חיוך שלא יכולתי להפסיק לחייך, ואני רואה את הילדון הקטון הזה מתקרב כזה אלי ומביט בי, ואח"כ דיבר עם מישהו שם,לקח סוכריות והלך, מין הסתם הבחור הביט בי גם אז, ועוד סיטואציה ששרנו בהתחלה שמוצאים את הספרים להיכל הוא הביט בי מבט כזה חטוף. ואח"כ באתי לזרוק סוכריות והוא חייך כזה וצחק כי מיהרתי כזה, ואיך שאני זורקת אני מפחדת לא לפגוע על ראשם של המתפללים, ועל הספר כמובן.
אז גם אני חייכתי, חיוך מלא התלהבות כי ראיתי אותו, בכל אופן שהוא עלה להיכל הוא ירד ובפעם הראשונה הוא עבר כזה ליד העזרת נשים, והוא אמר כזה, אני שומעת קול בעודי מדפדפת בספר לא שמה לב שאמר "תהיו ברוכות בנות" והרמתי כזה את הראש והוא עבר מהר ולא הביט בי, נראה לי הביט אבל במבט חטוף, עכשיו אני הבחורה הכי צעירה משם והכי רווקה משם, וגם הוא הכי צעיר ורווק. כל הנשיפם הן מבוגרות ואני גם נמצאת שם לפעמים עם אמא שלי ודודה שלי ושכנתי.
לפני שהוא הלך הוא כזה נישק את המזוזה ואמר כזה "שבת שלום" והביט בי בחצי עיין וחייך כזה חצי חיוך והלך :)
בשבת שהיתה כלומר ב25/12/10 כמו כל שבת חיכתי לו בציפיה ובהתרגשות, ושהוא סגר את הדלת והיה עם מעיל שחור ואיך שראיתי את הגב שלו אמרתי "זה הוא" ראיתי את הפנים שלו, וזה היה הוא אז חייכתי והמשכתי להתפלל, ראיתי במהלכם של הרגעים האלו והתפילה עצמה, שהוא מהורהר, אם שבוע שעבר הוא ישב רגל על רגל עם הגב אלי, אתמול הוא היה טרוד במקצת, הביט מהחלון וכזה הביט עלי במבט כזה רציני מבט כזה או עצבני או בוחן אבל מבט כזה של "מה את מסתכלת" או משהו, אולי אני שוגה בהשארתי. ושנתנו לו את הכבוד לקרוא הוא אמר כזה בקול רם, "לא תקרא אתה נו" נראה לי הוא היה לחוץ במקצת אמרתי לעצמי "לחוץ ממני?" ושחיים אחד מהחבר'ה הצעירים והנשואים דיבר איתו הוא הצטרף אליו ונראה לי מתי שקמתי הוא הביט כזה למעלה, אני לא ראיתי אבל אימי אמרה לי, שאני עמדתי בחוץ הוא הביט בי כזה, ואמר כזה לבן של מישהי שם "היי מה קורה" הקול היה נשמע כמו אחד שמחכה למשהו שיושיע אותו, זה לא כ"כ נורא שהביט בי זה אף מבורך. בכל אופן דיברתי עם הרב כהן אחרי התפילה לפני שהוא סגר את הבית כנסת והוא ידבר שיחקור את הבחור והלוואי והוא כן מעוניין, כי הוא מסתכל, וגם הרב אמר שעם הוא מעוניין הוא מסתכל, והוא רווק זה מה שכבוד אמר לי והוא שמח כי אמר שכל הסימנים האלו גם עם הילד שהביט על שתינו וגם עם הבחור וגם שהוא בא בדלת וניחשתי שהוא יבאו אלו סימנים טובים ראו שהוא בחור טוב, לפי העיניים שלו, ובהתחלה לשתינו "מה שאת רוצה בואי להתייעץ איתי, אל תחששי" אמרתי לו שאם ה' שלח אותי אליו אז זה בסדר לא?
