שירים

יקום אחר.

יש את היקום הזה,
שבו אני והוא זה לא אפשרי.
היקום הזה לא מוצא חן בעייני
כי הוא מוחלט.
ואין יום שעובר בלי שאני מצטערת על המוחלט הזה.

אין יום שעובר ואני לא חושבת עליו
ועל כך שיכולתי לאהוב אותו יותר.
או לפחות להראות לו יותר,
גם כשזה היה הכי ברור לי בעולם.
או ביקום.

יש יקום שאני לא אוהבת אותו בכלל,
או יקום שהוא זה שלא אוהב אותי במידה הנכונה.
או לא מראה מספיק, כי זה ברור לו.

יש יקום שבו לא נפגשנו מעולם,
יקום שבו אף אחד לא נכשל כי לא עשה מספיק.

יש יקום שבו יש מישהו אחר שממלא את ימי ולילותיי,
יקום שהצורך בו כבר לא צורך.

אבל אם תשאלו אותי
על איזה יקום אני חושבת לפני שאני הולכת לישון..
אספר לכם על היקום שבו אנחנו ביחד,
בבית קטן על פסגה של הר.
על יקום בו הכל בדיוק במידה הנכונה.
לא קר מדי, לא חם מדי.
לא רועש מדי ולא שקט מדי.
היקום בו הוא אוהב אותי ואני אותו
הכי שאנחנו יכולים.
יקום שבו אין על מה להתחרט,
כי עשינו מספיק.
יקום בו אני עוצמת את עייני בבטחה
כי אני יודעת שיהיה שם כשאפקח אותן.

וממש בסוף אותה מחשבה
על היקום האהוב עליי מכולם,
אני כמעט ונרדמת.
מנסה לשכוח שאין לי בו חלק.

ואם קורה שנכשלתי,
והמציאות מחזירה אותי אליה,
אני מהר בוחרת יקום אחר.
סתם יקום.
סתם יקום שבו האהבה שלי אליו מספיקה.
יקום בו האהבה שלי היא כל מה שצריך כדי שנהיה ביחד.

תגובות