זיכרונות/דודי

בס"ד                                                                                                4.1.2011

זיכרונות/דויד סמוכה

זיכרונות צרובים בליבי,

מזכירים לי געגוע.

ערגה מקוננת בתוכי,

 לחשוף את הבלתי ידוע.

חבוי בי רז משכבר,

שעולה מידי פעם וצף.

מחזיר אותי במנהרת הזמן,

מספר על געגוע ישן.

 סוד שנכתב  לא נשכח,

מילה כתובה היא נצחית.

כאשר חש געגוע עמוק,

אל ספר זיכרונותיי מפליג.

היום נפל לידי,

ספר זיכרונות מימי בראשית.

בו אהבתי מדי יום ביומו,

את קורותיי  לכתוב.

במבט משועשע ומחוייך,

גמעתי מילה אחר מילה.

תום ותמימות בכל שורה,

געגוע וכיסוף לתקופה שחלפה.