שדה חיטה

שדה חיטה צהוב

מול עיני בתוכו עולמי.

עולם קסום מזכיר

עיניים צעירות, בת חמש.

בורחת ומסתתרת

בין השיבולים

מפליגה לעולם דמיוני,

עולם בו- רק אני.

הכול יש לי, כל שארצה

על כנפי שכינה מוגש,

חברים לי, בלי גוף ושם,

מדברת והם עונים ממש.

מעולמי האמיתי העתקתי

חברה אבוד, שנדדה,

קראתי לה בשמה האמיתי

והוא –ריבקה.

מגן עלי השדה מפני החוץ

הנה אימא קוראת לי לשוב,

אל השתיקות, אל הסודות,

קיימת לא קיימת.

"חייכי" היא אומרת

"סרקי את שיערך, יש בו

קש, ומוץ ורוח.