חזרה ליצירות
שירים

לא שיר אבל הסבר על שירי הפעם..

נירית | (17/01/2011 08:46) | 79 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

הסבר

 לכם חברי ,שעיינתם בשירי האחרון  "זכרון קפוא" והגבתם כל אחד בדרכו .חייבת להסביר.לא היה בשיר שמץ זילות ולעג על נושא השואה שכה חשוב ויקר לליבי.נהפוך הוא.יצאתי מההווה לעבר, מהכאן לשם,ובכלל בשירי אין ולא הייתה שום  אנלוגיה משווה או מנוגדת.היתכן בכלל להשוות מצבינו כיום למה שעברו אבותינו בשואה?!בשום אופן לא!
הייתה בשירי  תמיהה אנושית,זועקת  ותמימה -כיצד שרדו הניצולים את ההשפלה, את הזוועות בקור המקפיא של אירופה? כיצד חיו ביערות ובמחנות בטמפרטורה של -20 מעלות ללא ביגוד תואם,ללא נעליים לעיתים ללא מזון ונוכח השמדה מסיבית שכזו?...והמשיכו להאבק ולרצות לחיות...ואני לעומתם "מקטרת"בקור של חורף ישראלי...ועוד נאנחת על רגלי שקפאו. ואם מישהוא חשב שהיה שמץ אירוניה הרי הוא היה אירוניה עצמית עלי...
 ונהפוך הוא , הייתה פה בשירי הערצה אילמת לקורבנות השואה,לכושר השרדותם,ולדבקותם של הניצולים בערך המקודש ששמו "חיים".
לעניות דעתי ,אף אחד מאיתנו לעולם לא יוכל להבין זוועות
אלו ,גם אם הוריו היו "שם"...ובוודאי איני מתיימרת להבין..רק להכיל ולזכור.
 
ופן אישי קטן-אבותם של סבי וסבתי לא שרדו את השואה ונספו שם,לי היתה רק דודה גדולה,ערירית [שנפטרה] שספרה לי מעט משם, ותיעדה בספר זכרונות הצלתה במלונת כלב..ומאז אני קוראת ולומדת את הנושא כמעט באובססיביות ,והמסע האישי שלי עם תלמידי  למחנות המוות בפולין הוליד אצלי ים תהיות והרבה יצירות..והזדהות עצומה.
מקווה שכעת ההסבר לשיר מציגו באור אחר.
ואם פגעתי ברגשות מישהו מכם-עמכם הסליחה ,לא זו הייתה כוונתי חבריי היקרים, אלא רק לאפיין את הצינה הפנימית והפיזית "שם",ולהאדיר את שמם וזכרם.
יום טוב וחמים לכולכם,
באהבה ,נירית

תגובות

חזרה ליצירות