את הכתיבה הוא גילה לפני כשבע שנים כשנסע עם חבר שבנו נהרג. במהלך הנסיעה חש הזדהות מלאה עם תחושותיו. זמן קצר לאחר מכן הפכו המחשבות למילים ומאז הן חלק בלתי נפרד ממנו.
הכירו את בני צובוטרו מטבריה.
1-"בי תפילה", "אביט לשמים," – בשירים אלה ובעוד כמה אחרים מצאתי פניה אל בורא עולם. מה מקומה של האמונה בחייך?
לעולם לא חונכתי בכיוון הדת אבל לפעמים מחפשים למי לפנות ואז פונים לבורא לעולם. זה מה שקרה לי בשירים אלה-פנייה ישירה אל האלוהים.
2-חיפוש אחר התקווה, סליחה שבלב – עד כמה הם מהותיים בחיינו?
כל בני האדם וגם אני כלול בהם, מחפשים תקווה לטוב, מבקשים לעצמם הצלחה, ורוצים לאפשר ללב להגיד את שלו ולהנחות אותנו. ויש בהחלט הרבה נושאים בחיינו בהם התקווה הכרחית.
3-בשירך "אהבות קטנות", אתה נוגע ב"פשרה" – עד כמה היא חשובה ביחסי גבר ואישה?
נכון, יש הרבה סוגים של אהבה. אהבה רחוקה, כזו קרובה, פושרת לפעמים. בכל אהבה יש ירידות ועליות, אך יותר מכל חשוב שיהיו יחסי חיבה ואהבה בין גבר ואישה, לשם יצירת שותפות מלאה בחיים, כזו המאפשרת את הצלחת אהבתם.
4-מה מקומו של המגע, החום האנושי, חיבוק ונשיקה – עבור האדם.
מקום טוב. תמיד טוב לתת אהבה, חיבוק או נשיקה. ניתן גם בלחיצת יד לחבר, או מכר אחר. אך חום ייחודי שמור תמיד לבני המשפחה הקרובה לנו.
5-האם האהבה משולה לשדה קרב בו יש מנצחים ומפסידים?
כן, יש אכזבות שנמשכות תקופות ממושכות, אך יש אהבות שנגמרות. בדרך כלל אחריהן מתחילות חדשות, וזה תלוי באופן שבו האדם לוקח את הדברים ומתייחס לסיום היחסים הקודמים.
6-אכזבה – מה מקומה בחייך?
לא אחת בחיינו אנו נתקלים באכזבות, אך אם נזכור את ההצלחות שזכינו בהן נוכל להתמודד גם עם האכזבות.
7-מה מקומו של הדמיון עבורך: נתיב בריחה, עשן המכסה את עינינו מראות או שמא עוגן לספינה טובעת.
בגילי יש דמיונות כאלה ואחרים, מכל הסוגים. אך אני מנסה לשים אותם בצד. ויש לי שיר שכתבתי בדיוק בנושא זה ושמו: "בלבי ספינה קטנה." בשיר אני מתאר את קורותיי שלי, אך בהמשך המשכתי אל הדמיונות שהם כמו מחשבות המתרוצצות בראש לכל הכיוונים.
8-השממון, העזובה והריק – מדוע התחושה הזאת כה חזקה בעידן המודרני, מהו הריק הקיומי בשבילך.
השממון הוא החלק החסר בנו. אולי דווקא בעידן המודרני אנו צריכים לבחור להימצא בסביבה בריאה ומחזקת, זה הכרחי לקיום שלנו.
9-רבים משיריך נוגעים בכתיבה עצמה, מה מקומה בחייך.
לעיתים אני כותב על התחושות שנוצרות בי, לפעמים אלו הם סתם רעיונות שמגיחים לראשי, ולא אחת אני רושם את דבריי בדקות ספורות. הכול תלוי בתחושות שלי באותו רגע נתון.
10-מתי ואיך גילית כי הכתיבה היא חלק ממך.
זה קרה לפני 7 שנים כשעליתי לטרמפ עם חבר שאני מכיר שבנו נהרג בצבא. במהלך הנסיעה פתאום חשתי את מקומו באותו רגע והזדהיתי לחלוטין עם תחושותיו. ואז כשנפרדנו לשלום הגעתי למשרדי ופתאום בא הרעיון לכתיבה וכתבתי עליו:
"כך נוסע ברכבו
ורואה את הנופים
הכול פורח
ואצלו עצוב מבפנים..."
זה תחילתו של השיר שיש לו כמובן המשך. זה היה השיר הראשון שכתבתי ואז קלטתי שיש לי את זה.
11-שדות ירוקים, חיי כפר פשוטים הם מוטיבים חוזרים בכמה מיצירותיך. האם שם מצוי האושר או התקווה?
כל תיאור של חיי כפר, או ירוק סביב בא לבטא את רגעי האושר, את היופי בעולמנו. כך נוצרים בי דימויים מסוג זה הלוקחים אותי ואת הקורא אל מחוזות התקווה אולי, ואפשר לעתיד טוב יותר העומד בפתח. החיים בירוק מסמלים עבורי מרחבים כאלה שעדיין לא נגענו בהם.
12-העצבות, התוגה והדמע – האם אלו הצבעים שהיית נוטל מפלטת גווני החיים על מנת לצבעם?
הרי כולנו מכירים זאת מחיינו, את העובדה שהעצבות חולפת במרבית המקרים, אך אין ספק שבליבו של האדם נותר פצע. אאושש את דבריי משיר שכתבתי:
"אומר אין כאן גן עדן של תפוחים מתוקים/יש כאן צבעים אפורים של מחר/ שבעצם מסמלים את אי הודאות של הדמע או העצבות."
13-מלחמה – מה אומרת לך מילה זו?
בחיי עברתי הרבה מלחמות, אפילו חוויתי אותן באופן פיזי. אז במלחמה יש גם מפסידים וגם מנצחים, צריך להתמודד ולעמוד מול היריב ולשאוף לנצח. שהרי אף אחד מאיתנו לא מעוניין להפסיד.
14-מי אתה בני צ'בוטרו, ספר לנו את קורותיך בהרחבה: מקום לידה, גיל, מקצוע, מצב משפחתי וכן הלאה.
אני בגיל 58 נשוי להרצליה שתוודא לחיים ארוכים. אני אב לארבעה ילדים, וארבעה נכדים שהם כול עולמי. כרגע אני גם בטבריה. הורי הם ניצולי שואה שהלכו לעולמם לא מכבר.
אני עובד בצבא כאזרח עובד צה"ל מזה 35 שנה בתחום המלאי, משמש בתפקיד מרכזי במקצועי כמוקד ידע. לאחרונה קיבלתי מפעל חיים על תרומתי למערך ובעצם זה סגר לי מעגל בחיים על כול מה שעשיתי.
אני יליד טבריה למדתי בפנימייה צבאית. לאחר מכן השלמתי 12 שנות לימוד.
הורי יוצאי רומניה לא מזמן סגרתי מעגל נוסף ונסעתי לפולין עם משלחת לראות את הזוועות ואת מחנות ההשמדה, על מנת לראות בדיוק מה קרה שם.
15-היצירות שבני אוהב במיוחד:
במחשבות לבי.
דרך ניצחון-נכתב לבתי לפני חתונתה.
בחרת אהבה.
סמרטוטים זרוקים-נכתב מתוך מחשבה על מקום העבודה בארץ..
הלכתי בשדות זרים-אירוע קטן שאירע במציאות ואני המשכתי לפתח אותו בכתיבה.
בארז מחשבתי.
ספינה קטנה-על העליות והמורדות שבחיינו.
