אם הוא לא היה אדם היה רוצה להיות הידרה, שהיא החיה היחידה בעלת שלוש הראשים. אבל גם אותה היה רוצה לפצל כך שכל ראש יהיה גם בעל גוף משלו-כדי שיוכל להספיק לעשות דברים שונים שהוא אוהב בו זמנית. כך הוא מגביר את סיכוייו להיות גם ראש ממשלה, כפי שהוא מייחל.
אז למי שלא הכיר את PEKA במסיבה האחרונה של האתר (וללא ספק הפסיד בגדול), זו ההזדמנות לעשות זאת עכשיו וליהנות מכל מה שהוא, וזה המון!
1-מתי עלית לארץ ומהיכן.
עליתי מבלורוס כשהייתי בן שנתיים וחצי לפני קצת יותר מעשרים שנים כשהייתה העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר, בהתחלה לבת-ים ובגיל שש עברנו לאשדוד.
2-מה אתה זוכר מהשנים הראשונות שלך כאן בישראל.
אני זוכר את הימים של הגן שהגננת לא שמעה על השם "אלכסי" אז היא החליטה שקוראים לי אלכס ומאז אני אלכסי ברוסית ואלכס בעברית, איך אהבתי את "פינת הקוביות" והספרייה, אני זוכר את זה שאחי שבר את היד שלו כששיחקנו בפארק, אני זוכר שפלאפל עלה חמישה שקלים וזה היה מאוד יקר בשבילינו ותמיד אמרתי לעצמי בלב שכשאני אהיה גדול אני יאכל מלא פלאפל. בגיל 17 או 16 נזכרתי במסכות שלבשנו כשהיינו במלחמת המפרץ בגלל הריח של המסכות שחילקו במלחמה של האמריקאים נגד עיראק.
3-האם אתה מרגיש לגמרי ישראלי, או שיש נקודות בהן אתה מרגיש לא שייך.
אני חושב שכל אחד מאיתנו מרגיש לא ישראלי במצבים כאלה או אחרים. אצלי זה מתבטא בכל מה שקשור ל"ישראלי המכוער". אני סולד מתת-רמה תרבותית וגם מציניות מוגזמת, ולמרות שאני בעצמי אף פעם לא נחשבתי ל"חנון" אני לא מוצא שפה משותפת עם ערסים.
4-ספר על שירותך הצבאי.
שירתתי במערך הנ"מ, בהתחלה במערכת נשק אחת ואחר-כך במערכת נשק אחרת. בצבא לימדו אותי שלמרות המשפט "אם אתה רוצה שמשהו ייעשה בצורה טובה-תעשה אותו בעצמך", צריך לדעת לחלק תפקידים.
5-ספר את קורות חייך בכלל, ספר על עצמך.
אני האח האמצעי מבין שלושה אחים במשפחה, (אחי המבוגר מיכאל ואחותי הקטנה אלינור)-מה שלא ממש טיפוסי למשפחה רוסית אבל ככה אנחנו-שוברים את הסטיגמות. אמי גננת ואבי מהנדס, אחי קצין בצבא, אחותי לומדת בחטיבת ביניים ואני סטודנט ועובד בבזק-"144 שלום מדבר אלכס".
6-מהי האפיזודה מחייך שהכי חרוטה בזיכרונך.
החוויה הכי עוצמתית שעברתי בחיי עד היום לדעתי וזה נחרט בזיכרוני היה פטירתה של סבתי ז"ל כשמלאו לי עשר שנים. אני זוכר את התחושות ואת ההרגשה שהיתה לי באותה תקופה וזה בהחלט לא היה קל.
7-האהבה היא חלק חשוב מחייך ואתה כותב עליה רבות, איך נראית האהבה האידיאלית בעיניך, או מה אתה מחפש אצל בת זוג.
האהבה האידיאלית שלי נראית יפה, חכמה, בעלת דעה משל עצמה אבל פחות דומיננטית ממני. מצחיקה,לא צינית מדיי ופתוחה לבדיחות הקטנות שלי-ועכשיו שתיארתי אותה נשאר רק למצוא אחת כזאת ואז הכל יהיה טוב.
8-האם אהבה מתקשרת אצלך לאכזבה.
כן כי היו לי כמה ניסיונות כושלים באהבה אבל עוד לא אמרתי נואש. אהבה גם מתקשרת אצלי למשמעות העולם ולשמחה שפורצת גבולות אז זה לא חד צדדי.
9-ספר על הזיקה שלך למוסיקה.
במשפחה שלנו יש והיו הרבה מוסיקאים ורוב המשפחה שלי אוהבת ומתחברת למוסיקה, (למרות שמה שאני שומע היום לא מוגדר אצל אבא שלי כמוסיקה). מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב מוסיקה. אני לא יכול להתחיל או לסיים יום בלי שיר כזה או אחר. הדבר הראשון שאני עושה כשאני בא הביתה וזורק את התיק מהלימודים זה להדליק שיר שתקוע לי בראש מאז האוטובוס ואני חולם יום אחד להיות מוסיקאי בעצמי למרות שכיום איני יודע לנגן על שום כלי.
10-אילו סוגי מוסיקה אתה אוהב במיוחד.
אני מאוד מתחבר לראפ ורוק- במיוחד שירים עם משמעות של זמרים כמו אמינם ששירים שלו אני מדקלם בעל פה, זמרים ששרים שירי אהבה ששמים אותם בחתונות, (הכוונה לא קובי פרץ אלא שירים בלועזית, למרות שגם איתו ממש אין לי בעיה). במוסיקה העברית אני אוהב שירים ישנים ששרתי בכיתה א' בשיעור מוסיקה, ("בשיעור מולדת", "מחר אולי נפליגה..." וכאלה), שירים של עברי לידר שהוא גם נולד באותו תאריך שנולדתי וגם כותב ביד שמאל כמוני, יזהר אשדות שלדעתי הוא כותב מילים גאוני,שלמה ארצי עידן רייכל ושירי מימון.
11-איך הגעת אל הכתיבה.
האמת שכתבתי מגיל צעיר יחסית. אני זוכר את ה"שיר" הראשון שלי בכיתה א'-" אנחנו עם חזק וביחד ננצח את עיראק". אחרי השיר העוצמתי הזה לקחתי הפסקה של בערך 12 שנים ובגיל 18 התחלתי לכתוב שלא למגירה, בהתחלה בלי דגש על חרוזים ואחר כך עד היום עם לחן שתקוע לי בראש לרוב השירים שאני כותב. בגיל 18 גם עבדתי בתור כתב בעיתון האינטרנט של אשדוד, מה שעזר לי מאוד עם כושר ההתבטאות שלי והמסר שאותו אני רוצה להעביר במילים שאני כותב.
12-איך הגעת ל"דרך המילים" וכמה זמן אתה כאן אתנו.
ל"דרך המילים" הגעתי כשהייתי בן 18 אחרי שעזבתי אתר אחר שבו המליצו לי ללכת ל"דרך המילים". אם לא לספור את ההפסקה שהייתה לי בתקופת הצבא שבה לא כתבתי כמעט, אז קרוב לחמש שנים.
13-מהן תוכניותיך לעתיד.
כעיקרון לסיים את התואר בלוגיסטיקה וכלכלה ואז לתלות אותו בסלון וללכת להיות זמר.
14-מה החלום הכי כמוס שלך.
להיות ראש הממשלה.
15-אילו תחביבים נוספים יש לך.
פעם אהבתי לשחק כדורגל ושח-מט היום מפאת חוסר הזמן התחביבים היחידים שלי זה לרקוד במסיבות לאכול פיצה כל סו"פש, לראות ארץ נהדרת ולהעמיד פנים שאני לומד למבחנים.
16-אם לא היית אדם מה היית רוצה להיות.
הידרה-החיה בעלת שלוש הראשים. אבל גם אותה הייתי רוצה לפצל כך שכל ראש יהיה גם בעל גוף משלו-כדי שאני אספיק לעשות דברים שונים שאני אוהב בו זמנית.
17-מהו הדבר החשוב ביותר עבורך בחיים, עליו לא תוותר לעולם.
ללא ספק אחותי הקטנה בת ה-13.
18-מה היית לוקח איתך לאי בודד.
את הספר "קין והבל" של ריצ'רד אובריי שאותו אני ממליץ לכל אדם שרוצה לדעת לכתוב- לקרוא, ורדיו שיקלוט את 100 אף אמ וגלגלצ.
19-איזו שאלה היית רוצה להישאל ולא נשאלת.
השאלה היא: "בכל אדם יש משהו שעושה אותו מיוחד, מה לדעתך עושה אותך מיוחד?"
העובדה שאני מתחבר לאנשים בדרך כלל בקלות או מנגד דוחה אנשים בקלות, ואולי רגישות יתר לסביבה החיצונית, למרות שלדעתי זה רק לטובה.
20-חמשת היצירות ש-PEKA אוהב במיוחד.
"אוריה החיתי"- שיר אהבה שמערבב איתו קצת תנ"ך-שני דברים שאני אישית מאוד מאוד אוהב.
"מלאך" –זהו השיר הראשון שפרסמתי ב"דרך המילים" והוא מראה את ההשקפה הפסימית שלי על דברים שלעיתים אני חי בה.
"הילדה והשדון"- עוד מהמסורת שהייתה לכתוב שירים הומוריסטיים בימיי שלישי.
"שם למעלה"- ככה אמורה להיראות יצירה שמעניינת את הקוראים לדעתי.
"מאוהב"- אופייני לרוב שירי האהבה שלי אך את זה כתבתי על אהבה לכלי נגינה.
