חזרה ליצירות
שירים

אשמה.

שלי הזאת.. | (18/02/2011 14:14) | 88 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כל הדברים שאמרת, עכשיו כבר אינם.
וכל הדברים שנתת גם הם.
ואיך שאותה שם השארת באותו יום ערפילי,
ערומה מרגשות ושקטה מתשוקות,
היא לא תשכח לעולם.

הבפנים ששלה לא הספיק לך כדי לכפות על החוץ,
לא הספיק להשאירך,
לא הספיק גם בכדי רק לאחוז.

וילדה שמזמן לא חיבקת,
בגשם עומדת,
על צווארה היא עונדת -
תקוות שהשארת לשווא.
תקוות שהיו אז המזמור של חייה,
תקוות שעכשיו הן אבק.

וככל שתרצה מתוכה אז לגדול,
זיכרון שלה פתאום יחזור.
ויותירך גם כמותה,
כלוא בסיפור שנעלם כלא היה.

ואולי גם תבין את חומרת המצב
וליבך אז יחייה רגשות של שמחה,
רגשות של אוהב,
רגשות של סליחה.
ותרצה לשחזר את אותה אהבה.

תבוא,
תתנצל,
תבקש מחילה.
תהיה האחד שלו תמיד חיכתה.

אחד מהשניים, יקרה אז פתאום.
האחד – אל גופך השבור, ליבה יעמוד כדום.
השני – העצוב, הכואב, הנורא,
תעמוד היא מולך ותהסס את שמך.
תשכח את התקוות שענדה על צווארה,
תתפח על ראשך ותלך לדרכה.
רצונות ששלה יהפכו לשלך,
ותישאר אז ערום כביום היוולדך.

הקרובים יאמרו שזאת אשמתה המלאה
ואתה בפנים תדע שזאת בכלל אשמתך.

תגובות

חזרה ליצירות