עד שאירדם

עד שאירדם  / משה ר. אזובי

טוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ טוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ טוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ   

עד שארדם ביעף הן חולפות

דוהרות טעונות בשלל מחשבות

סדורות בקרונות של עבר הווה ועתיד

חלקן מובלות קטרים יורקי עשן 

אחרות בפולטי עשן לבן 

כשהחיים עוברים על מסילות

או יורדים מהפסים

כשהחיים מתוכננים

או חיים מתחת לרצון

אם היית ילד שהופקר

כשעלה זיכרון של יקר

חיבוק או חיבור עם מכר

אם עלית בגעש אל ההר

אם איתך אהוב מאוד ניכר

האם אתה מרגיש כבר מחובר ?

אולי זה רגש מנוכר ? כמו אתה בנכר ?

אם יום יום אתה נדקר

כשממתין לצלצול המוכר

קולה של אישה, פעמון שהופקר

שרק אחד או אחת לך תאיר

את הסדק בקיר

להוציא אל הדרך האור המאיר

בך הבחירה בניוון להפציר

שלום פנימי שאותך יאיר

אולי גם יעיר ?

וצפירת הרכבות העוברות בראשך

טוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ טוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ   קודחות לעומק 

ופוצעות תאים דואגים

בינתיים עד שאירדם ... ולא ממש מצליח

 

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי