שלי ושלך

חלמתי בלילה על המזנון שלנו. המון זמן שלא הופעת בסדר היום או הלילה שלי. הספקתי לעבור לא מעט, להתקדם הלאה? מה שנקרא...

אבל בלילה חלמתי על המזנון שלנו. הוא היה ריק. וניראה שנכנסו אליו אנשים אחרים בזמן שהיינו חסרים. ואתה לא היית שם. אבל אני חיפשתי מה לאכול. ונידמה היה שנותרו רק שאריות, ולחם מעלה עובש. אבל אני נברתי בין המדפים, ומצאתי לחמנייה חומה ורכה, שבתוכה פרוסות נקניק תה מעושן. על מעלה הדלפק היו גם חטיפי בריאות חדשים מכוסים בעטיפה ירוקה מבריקה. והחניכים שלנו לפתע הופיעו בביתם הנשכח. אז לא חשבתי יותר מידי. ופשוט הלכתי אחרי הדחף, למה לא להכין לכולם ארוחה? מהשאריות שנותרו במזנון העזוב, שלי ושלך...המדפים צבועי הגועש האדום והמקולף, העלו אבק, ואני התרוצצתי בין מימדי החלום החמקמקים,וניסיתי להוכיח שהלחם שמצאתי על המדף לא מקולקל  ואפשר לאכול ממנו ולהשתיק את הרעב. אז הקצתי לפתע מהחלום וההתרוצצות נדמה. והרעב נותר. זכרתי שחלמתי על המזנון שלנו, אבל עדיין לא ראיתי אותך.