דואט פרידה

ואתמול,

כשעצמתי את העיניים

בפעם הראשונה

אני הבנתי שזאת לא אני,זה אתה

שכל הזמן בורח

תמיד נמצא רחוק

אף פעם לא סולח

אפילו לא בצחוק.

אני חשבתי שמצאתי

מפלט בזרועותיך

חשבתי שאתה

תגן תמיד עליי

ואתמול,

פתאום אני הבנתי,

כמה תמימה הייתי

עכשיו אני עוזבת

תסדר בלעדיי.

אני לא אשכח את הימים שלנו יחד

אני אולי אזכור את הצד הטוב שבך

אני לא אמשיך להישאב אל הפחד

שמלווה אותי,כשאני לא איתך

ואתמול,

כשפקחת את העיניים

בפעם הראשונה,

אני ראיתי שדמותך, קצת שונה

כבר לא כל כך אוהבת

נרתעת לאחור

נסוגה וכואבת

עם צל מאוד שחור.

אני חשבתי שמצאת בי,

מישהו אמיתי,

חשבתי שאף פעם

לא תעזבי אותי

לקראת הסוף זלזלתי

עכשיו אני חושב

שאין לאן ללכת

הלב אותך אוהב.

אני לא אשכח את הימים שלנו יחד

אני תמיד אזכור את כל הטוב שבך

אני אפסיק לחיות,בלי דאגה ובלי שום פחד

כי אני לא עצמי,כשאני לא איתך