איילה

איילה   / משה ר. אזובי

 

שעטת פרסות נשמעה במרחבי הזמן,

בערבות העיר, הרחק מסערות תימן,

לא ניכרת תקופה בקמטי הפנים,

סערה או סוּפָה במסכה נטמנים.

 

עור רך וענוג המחזיק במרחבי אשה,

מסתיר עומק צלקות ללא חבישה,

עמידה איתנה מול פגעי האדם,

הקול הכלוא הצליל שנדם.

 

מפלט המחשבה רכובת הדמיון,

מפלט האמונה פיתיון או קיקיון,

המבע המסתיר בחיוך קצת זעיר,

התרחשות מסעירה או מהלך זהיר.

 

כסיפת הלב לקילוף הגלדים,

איילה פצועה מגוננת הילדים,

והלב שותת דם גם אוהב,

יודע לחבק, לגונן כל כואב.

 

הסירי מסכה איילה פצועה,

בטחי בעצמך לקבל גם פגיעה,

קבלי חיבוקי אוהבים הסירי הגנות,

לאהבה התרופה, לא למגננות .

 

לכלל איילות החן נפגעות האלימות על גווניה השונים והמשונים הרעים והמרושעים. ותודה מיוחדת לך שסיפרת וחשפת עד כמה והיכן שחשפת.

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי