תחילתה של הפוגה

תחילתה של הפוגה    / משה ר. אזובי

 

 

בעינייך ילדה, רואים כי את  עצובה,

אדומות, הן מבכי,

נמתחו ונרפו הפנים בארשת כאובה,

הכול תפל, סחי,

כאב עז שמתקבל בתדהמה,

"אלוהים!!!  ובאיזו עוצמה ?!?"

עיניים שמבקשות להסתתר,

שברון לב, תחושה של אימה,

מהמבט, מהכאב שמתחפר,

מהמבט, מהכאב שבמגע,

נגיעה.

פנים רכות, חלקות,

שפתיים מתוקות, רכות מזמינות.

נשיקה.

 

ואיני עומד אל מול משברי הלב

זועק לעצמי בכאב

צורח קריעה בתוכי

"לא, לא, אל תלכי..."

רוצה רק להמשיך ולהיות האוהב,

נאחז במקלדת כגלגל הצלה,

לאהבה ולבכייה ללא הבדלה,

רק שיעברו כבר הימים,

ושלא אתמכר להרס, וסמים,

ונשמר,

כי דבריך לי הם אורים ותומים.

 

אל תשברי ילדה, היי חזקה,

ואני, אהיה חזק בשבילך,

בדרך, כל דרך, שבא אלך,

ואם באבן נגף תתקל רגלך,

אני כאן, אהיה בשבילך,

אצבור עוד כוח גם במכון הכושר

עד, העת,

בה אחבקך ואנשקך ברוב אושר.

 

נכתב בבכי.

89 =    15/03/11

 

 

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי