אחד מהסיבים המורכבים שהתגלו במטאוריט איוונה – צילום: Journal Of Cosmology - journalofcosmology.com

אסטרוביולוג מנאס"א טוען שגילה מיקרו-מאובנים זרים בתוך מטאוריטים. לטענתו, המיקרו-מאובנים האלו דומים לאצות כחולות ירקרקות המכונות "כחוליות", או ציאנובקטריה (cyanobacteria) הגדלות בכדור הארץ. הוא פרסם את ממצאיו בכתב העת "קוסמולוגי".

בשל משמעותו הרבה של המאמר, כתב העת שלח אותו לבחינתם של כ-100 מומחים עוד לפני פרסומו, והוא עורר במהרה תגובות רבות, נרגשות וספקניות כאחד.

במחקרו, נעזר ד"ר ריצ'רד ב' הובר ממרכז מרשל לתעופת חלל של נאסא באלבמה שבארה"ב במיקרוסקופ אלקטרוני סורק כדי לבחון את המטרואיטים הפחמניים (המכילים תרכובות פחמן שונות) שקיבלו את השמות אליאס (שנפל בצרפת בשנת 1806), איוונה (שנפל בטנזניה בשנת 1938) ואורגואל (Orgueil, שנפל בצרפת בשנת 1864). הובר סרק את תוככי המטאוריטים האלו כשהוא מחפש את שרידיהם של יצורים זעירים. קבוצת המטאוריטים הזו, הנחשבת לפרימיטיבית למדי מבחינה כימית, מכילה כמות גדולה של מים, עד 22 אחוז.

בבחנו את המטאוריטים, הובר צפה במגוון רחב של גופים סיביים, מורכבים ומאובנים שלטענתו נראים דומים לקהילות או למשטחים של חיידקי הכחוליות הגדלים על משקעי בוץ או טיט על פני כדור הארץ.

לדברי הובר, ניתוח כימי של הדוגמאות חושף את היעדרו של חנקן בסיבים המאובנים האלו, מה שמעלה את האפשרות שהם "שרידים של צורות חיים חוץ ארציות שגדלו על גופי האב שמהם התפצלו אותם מטאוריטים, בתקופה שבה מים נוזליים היו בנמצא, הרבה לפני שהמטאוריטים האלו נכנסו לאטמוספרה של כדור הארץ", כתב הובר במחקרו.

מהסיבים המורכבים שהתגלו במטאוריטים – צילום: Journal Of Cosmology - journalofcosmology.com

"מה שמרגש וחריג הוא שאף על פי שרבים מהחיידקים דומים למינים כלליים החיים על פני כדור הארץ וניתן לקשור אותם למינים כאלו, התגלו במטאוריטים האלו גם אחרים שהם זרים לחלוטין", כתב הובר בהודעה לעיתונות. "הן לי, והן לחוקרים אחרים בתחום שראו את הראיות, אין מושג מה יכולים להיות היצורים האלו".

"אני מאמין שהממצאים האלו מציינים שהחיים אינם מוגבלים רק לכדור הארץ, אלא שהם נפוצים באופן נרחב, אפילו מחוץ למערכת השמש", הוסיף.

בדיקה קפדנית

ד"ר רודי שילד, מהמרכז לאסטרופיזיקה בהרווארד- סמית'וניאן (מכון מחקר אסטרופיזיקלי שבסיסו בארה"ב), הוא עורכו הראשי של כתב העת "קוסמולוגי". שילד פירסם הצהרה המתלווה למחקר החדש, המתארת את הובר כ"מדען ואסטרוביולוג הזוכה להערכה רבה ובעל היסטוריה יוקרתית של הישגים בנאס"א".

"שום מאמר אחר בהיסטוריה של המדע לא עבר בחינה כה מעמיקה, ושום כתב עת מדעי בהיסטוריה של המדע לא הפך מאמר כה חשוב לזמין לתגובת הקהילה המדעית עוד לפני פרסומו", כתב שילד.

24 ההערות שהתקבלו מהחוקרים, הן אלו התומכות במסקנותיו והן אלו המסתייגות מהן, מפורסמות באינטרנט ביחד עם מאמרו המקורי של הובר. ד"ר מייקל אנגל מאוניברסיטת אוקלהומה למשל ציין בתגובתו שכדי להוכיח שמקורם של המבנים האלו הוא אכן בחיים חוצניים, נדרש לפתח קריטריונים מוצקים יותר מדימיון חזותי ליצורים מוכרים.

פרופ' צ'נדרה וויקרמסינגה מאוניברסיטת קרדיף שבבריטניה סבור שאין מדובר בחיידקים ארציים שחדרו למאובנים וזיהמו אותם. לדבריו "קשה ביותר להבין כיצד כחוליות מודרניות יכולות להיבלע בתוך חלקיו הפנימיים של מטאוריטים שנפלו משמים". והוא מסכם את הערתו: "השלכותיהם של הממצאים האלו כה רבות משמעות, שמחקרים נוספים נדרשים בדחיפות... אם נוכל לעשות זאת, ההשלכות עבור המדע והאנושות יהיו מעמיקות".

מעניין לציין שבעבר כבר פורסמו מספר מחקרים לפיהם התגלו חיידקים בתוככי מטאוריטים. בשנת 1996 למשל פרסם ד"ר דיוויד ס. מק'קי (David S. McKay) מנאס"א את מחקרו שלפיו גילה מאובנים מיקרוסקופיים במטאוריט שהתגלה באנטרקטיקה ושמקורו במאדים, ועד היום נמשכים הדיונים המדעיים אודות ממצאיו. בשנת 2001, פרופ' ג'יוזף גראסי (Giuseppe Geraci) ופרופ' ברונו דרגניו (Bruno D'Argenio), שניהם מאוניברסיטת נאפולי שבאיטליה, פרסמו שגילו בשני מטאוריטים חיידקים בעלי DNA השונה מזה המוכר בכדור הארץ ושהם אף הצליחו לתרבת את אותם חיידקים חריגים. לטענת צמד החוקרים, גילם של המטאוריטים שבחנו גדול מזה של כדור הארץ.