חשבתי מילים

חשבתי מילים וליבי נמלא כלימה

בת חווה, אישה, לא תמיד לעצמי דומה

חשבתי מילים ופיזרתי לתוך האפלה

מבלי משים בחושך נשכחה  בצד מילה

ימים של אביב גופי מכסים מפיגים רגעי צל

בקצה הלבד, בשלווה מנסה כל רגע לנצל

דחקתי הצידה מלים שמילאו ליבי כלימה

אין כמוני, תמיד עצמי מרמה

שוב חוזרת לחושך ללילות האפלה

גבשושית מצאה ידי, נמצאה פתאום מילה

פותחת ביד רועדת ולב מלא כלימה

פ ח ד נ י ת  - ואני מסכימה