רושם מגעך

רושם מגעך –גבי דבוש 24.3.11

רושם מגעך חובט,

מערער ישותי

ואני לא נתמך-

פותח דלת לעצמי-

להתמוטט,

להכות גופי בארץ.

ואת מתערטלת מולי,

לייגעני בך.

וריח גופך הודפני

נוקב בנחיריי.  

מה לך,  

כובשת חשקי,

ואני טרם חדלתי

משאוב מי כוחי.

מעט וקצת,

המתיני

ואאחוז בענני אוני

למלא דליים כחולים

בתשוקתי.

איני מזוכיסט

תאב אני אותך

עד כלותי

ורק פחד ילדותי

גוזלני  

משכון בך.

ורצוני,

אוח., רצוני,

מסחררני

לטעת בך

פרדס רימונים.

(כל הזכויות שמורות לגבי דבוש הרש)