השקט שהופר

השקט שהופר

[מוקדש לאחותי היקרה ומשפחתה שבחבל אשכול,ולכל יושבי עוטף עזה והדרום]

כשהשקט מופר

ושדות הדרום

מלאו קולות שיירות ושריקות

מתנפצות מפרות שלווה,

 וצובעות באדום והרס לא רק את  אודם הכלניות,

את יודעת לאסוף עצמך

לא נותנת לחייך

לחוש צל המאפליה

רגילה את לשגרת הטילים

למכסת רעד  קירותייך

לקורנס  השנאה ההולם בעוז.

מוצאת קורת רוח בניחוח הפריחה

 ממלאת נפשך במצהלות תלמידייך

מנעימה קורת ביתך ב"חוכמות" נכדייך'

וקורטוב של יום מחוייך

מעלה גומות חן

בשגרת החיים הקלולקת הזו

ומקווה גם אז הינך

שגם זליגת המרעום הזו

הינה קיקיונית כעיתון זה

המתאים כבר

 רק לדגים שנמכרים בנמל אשדוד..

 24.3.11