בערב ההוא

בערב ההוא

וואו ....איזה לחץ איזה מתח הקבוצה היריבה מובילה , נו תעשו משהו למען השם קיוותה וייחלה....פעם אחת רק פעם אחת  שהגביע יהיה של הקבוצה שלה.......

בקבוקי בירה על השולחן, ואחרי בקבוק וקצת של בירה קרה תחושתה היתה מרוממת, חופשיה, מצפה , ומתוחה........

הוא הגיע בפעם הראשונה לדירתה, מאתיים וחמישים קילומטרים של ציפיה דרוכה. מעולם לא ראתה אותו, את קולו שמעה פעמים בודדות בלבד, רק חליפת המיילים השנונה, המשעשעת, החכמה והנבונה, הציפה בה תחושות של מתיקות ותקווה.

פניה היו חתומות, חיוך קל נסוך בזוית שפתיה, לא מסגירות את שמתחולל בקרבה...

".איך היתה הנסיעה" ? שאלה  "טובה" ענה בקצרה.

הדרך אל דירתה המצויה בקומה השלישית נראתה כנצח.... כאשר עלתה לפניו מחשבות רבות הציפו את גופה ... ייחלה לסיום.

משוחחים, שואלים המילים נבלעות  במחשבות הרבות שהתרוצצו בקירבה ובשאגות השמחה של הקהל שבקעו מהמסך המרצד. היא חשה כיצד המתח עולה וגואה, לגמה לגימה ארוכה נוספת של בירה, קיוותה לבקע את החומה הבצורה........ הביטה בשעון מחר מצפה יום עבודה חשבה לעצמה.

מה אני עושה? שאלה את עצמה. במוחה התחולל דו קרב אימתני  קולותיהם של אלו המצדדים בהתנהגות שכלתנית וקולותיהם של אלו המצדדים בהוויה ממש. ומה את באמת רוצה? לא ידעה להשיב, השתעשעה בדו קרב כאילו היתה צופה מהצד , ונטתה מצד לצד כמו ספינת פיראטים  בלונה פארק.

תשתי משהו אמרה לעצמה. לא מן הנמנע שההחלטה הנכונה תבוא לאחר כמות לא מבוטלת של אלכוהול בדמה. כך לפחות קיוותה.

הזמן הלך ואזל , המחוגים כבר חלפו על פני  שעת חצות. ומה איתו בכלל? לגם לגימה רצופה של וודקה נקייה.

לשלוח אותו הביתה במצב כזה לא רצוי. כותרת בעיתון של יום המחר לא תהיה משהו שהיא תרצה לשאת על מצפונה.

הביטה בשעון שוב. טוב נו.... את הלילה הוא יבלה בדירתי בכל מקרה, עכשיו רק נותר להחליט היכן להציע את מיטתו.

בדירתה הצנועה שלוש מיטות שלא היו מביישות אף בית אב ממוצע בישראל

אולי אשחק באן דן דינו, אולי אטיל מטבע?  אולי אחליט ודי!

אולי אתן לו להחליט? אבל רגע, הרי ברור היה לה מה תהא תשובתו.

לגמה את יתרת השתייה.

והזמינה אותו למיטתה........ ברקע נשמעו קולות צהלת הקבוצה היריבה........