שירים
הדואט של עוז ושלי
כל זכויות היוצרים הכתובים באדום שייכים ל-oz
כל זכויות היוצרים שנשארו בשחור שייכים לכמעיין המתגבר.
עוז יקר ,כבר חשבתי לי שמתה לי ההשראה והקמתי לי חומות של שתיקה...היתה לי זכות נהדרת ליצור עימך דואט נפלא שנכתב ממעמקים.
תודה מיוחדת בשם האהבה.
|
בעסיס פרחי אהבתך תשקיני
מתק יופייך בי מפיח
יהלומי סומק פנייך
געגוע לשפתייך המנגנות
בתוכי תאוות קץ הבדידות..
נגני בתוכי בסרנדות נושנות,
הלמי בגופי עוז שפעת חיוכייך
במעריב יומך לאהבני.
וראי נא את גופי הרוטט
נושק אלייך זימרה של אהבה.
געגועיי לעסיס המתערבב
בינינו, של שנינו.
זכרון עינייך החומות והטובות
ילטפוני בנעימות.
שפעת חיוכיי השמורים רק לך,
ורטט גופך ירעידני,
רק למגע נשיקותיך של אמת
שרק הן מעירות בי את זמרת אהבתך.
קופסת אהבותיי לך אתן
זכרונות אהבותייך בי ינגנו זימרתם
ילטפו עינייך ברוך קסום.
לך אחפונה רגעים של אושר
ואראה גופך כי המה
חומו לנשיקותיי
וואביא לך את ורדי יומי
לגעגוע אחרון.
קופסת אהבותיי לך אתן-לקחתי
זכרונות אהבותייך בי ינגנו זימרתם-זימרתי
ילטפו עינייך ברוך קסום-ליטפתי.
לך אחפונה רגעים של אושר-תודה
ואראה גופך כי המה-כי כן
חומו לנשיקותיי-ואכן
ואביא לך את ורדי יומי
לגעגוע אחרון-הייה שלום....
מילות הפרידה לקחתי
צידה לדרכי אספתי
והילכתי בין פסיעות געגועיי
למטוטלת רגשותיי מזור חיפשתי
ואלך למכשף חלומותיי
להרוות חיי באהבות חדשות.
ואקרא געגועיך ונעורו מקור געגועיי
ואל תקח מילים,הלא הן הבל הבלים...
ואקרא מילות אהבתך ואבך...
ולבי רוגש גועש-אל תלך
|
בימים רחוקים מהלכת נפשי
בוכייה,קרועת אהבה
אופקים חציתי,
להרים גבוהים טיפסתי
ומזור לנשמתי עדיין לא מצאתי
קוראת אליי בהדהוד רחוק
צמא לפיסות הבנה
ואני שותק,בדרכי.
ועדיין מהלכת נפשי קרועת אהבה,
עומדת מאחורי חומות של שתיקה,
מנסה למזור את נפשי במצגת שמחה,
ושמך היחיד שעולה על לוח ליבי,
רעבה לצמא
שעדיין דרכו לא מוצא
ושותק...
|
דמעותי נוטפות בשיירה דקה
אל הלומי לחיי
סמוקות מאודם בכייה
ממילות אהבותייך.
ואחשובה על דרכי
ביושבי בצל עץ אהבתי
ואפלל אלייך תפילתי
למגע מילותייך בליבי.
דמעותיי רודפות שיירת דמעותיך
ומתערבבות זו בזו,
ונספגות יחדיו אל ליבך, אל לבי
יחד עם מילות אהבותינו.
ותחשוב, תחשב דרכך
כי שלי פנויה, ממתינה רק לך
ואצמיד תפילתי לשלך
ונעמוד כרבקה ויצחק בקדושה בפינה...
יבשו דמעותיי בצל ליבי
מקוננת אהבתי על אובדני
ואני שותק לנוכח מילותייך
קורא לך בהדהוד רחוק
להרוות ליבי ברסיסי אהבותייך השלוים.
אל תקונן אהבתך על אובדן שלא קיים,
ואל תהי שותק לנוכח,
קרא לי בהדהוד קרוב של פעם לא רחוק...
ורווה לבנו הצמא לאהבה של שנינו השלווה.
פצועה נפשי מהאהבה הרחוקה
רסיסייה פזורים בתוך ליבי
כצלקת שכוחת אל.
עייפתי וזקנתי בשיטוטיי
כה חפצה נשמתי לנוח
לקבל את שארית ימייה
באהבה תמימה.
ואראך אותך עימי לחולל מחול
אחרון של אהבה.
פצועה נפשי גם,אהבתי
ולא אחפוץ בה מרחוק...
תן ואאסוף את רסיסיה ואחטא ליבך,
תן לי ואגליד צלקת רק מכח אהבתי תמה ברה,
ואחולל עימך מחול ארוך עד שיבה טובה
מחול שלנו-מחול האהבה זכה.
| | |
|
כמעיין המתגבר |
|
|
וכך נחשקים אהובים,
זה בזו אחוזים
פתלתלים, נכנעים
והעיקר= אוהבים,
מרעיפים טללי אהבה בשומים.
ונעים מחוללים ושבים.
אתם גדולים...
והנה הוספתי בית לשירכם | | |
|
|
| |
|
|
|
