יצירות אחרונות
שבת המלכה-מוקדש לדני האהוב-שלא תדע עוד צער-אמן (2 תגובות)
מרים מעטו /שירים -22/11/2024 10:11
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (3 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
בגיל שבעים נפגשנו (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
סיפורים
פרח הלילךחוץ. שדה. יום. לילך ואמיר שוכבים על הדשא. מביטים זה על זו. אז מה...? לילך מה...? אמיר רצית לדבר איתי, לא? לילך כן, האמת שכן... אמיר אז... דברי. לילך לפני הכל, מה שלומך? אמיר שלומי טוב... את קצת מלחיצה אותי... קרה משהו? לילך צריך לקרות משהו מיוחד כדי שאני אשאל לשלומך? אמיר לא.
[מביטה אל הרקיע] אתה יודע שזה לא פייר? אמיר מה לא פייר? לילך החיים, אמיר... החיים לא פיירים. אמיר מי פגע בך? לילך הרבה. אמיר מי למשל? לילך [מביטה בו] אתה באמת רוצה לדעת? אמיר אהא. לילך שקרן. [מביטה חזרה אל הרקיע] אמיר לא נכון. אני באמת רוצה לדעת מי פגע בך. לילך אם היית מספיק חכם, לא היית שואל. [מביטה בו במבט חודר] היית מתנצל. [מביטה חזרה אל הרקיע] אמיר [מרכין את הראש] אין לי כל כך מה להגיד לך בעניין... לילך סליחה יכולה לעזור... אמיר סליחה, אני מצטער... א... אני לא התכוונתי שזה יצא ככה... אני באמת לא יודע מה אומרים במצבים כאלה... לילך אתה אף פעם לא יודע... אבל לגלות לך משהו? באמת אכפת לי ממך. באמת באמת אכפת לי ממך. ולהגיד לך מה הכי מצחיק? שאני יודעת שזה לא הדדי – ועדיין אכפת לי. אתה חשוב לי. יותר מדי חשוב לי. ואני יודעת, אני יודעת שזה לא הדדי, וזה בסדר גמור. אני יודעת שלא אכפת לך ממני, אני גם לא מצפה ממך לכלום... אפילו לא שתעריך אותי. לזה ציפיתי כבר יותר מדי זמן. אמיר לילך, אני מאוד מחבב אותך, זה לא ככה... לילך קום רגע. אמיר ולילך קמים... לילך אמיר, אתה רואה כל הפרחים שכאן? אמיר כן. לילך אתה יודע איך קוראים להם? אמיר לא. לילך קוראים להם פרחי לילך. אם הייתי מבקשת ממך עכשיו לעבור פרח פרח, בכל השדה הזה – ולקטוף אותו. היית מצליח לעשות את זה? אמיר [מסתכל על השדה] לא. לילך אתה טועה. כי כבר עשית את זה. אתה מבין אמיר? אתה קטפת לי מהנשמה פרח פרח. אחד אחד... עד שלא נשאר שום דבר, והשדה נותר ריק. בודד. וחסר טעם. אמיר ומה אם שותלים את הפרחים מחדש? לילך הם לעולם לא יחזרו למצבם הקודם. אמיר אני מאמין שזה רק עניין של זמן. לילך מסתכלת עליו... היא רצה לתוך השדה הפתוח... אמיר רץ אחריה... תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |