שלוות הבוקר

שרעפי בוקר משפשפת חלומי על פניי

זרעי אהבה עוטה על עיניי

בנים לא נים שקועה עדיין בחלום

לובשת כסותו כבגד היום

שלוות הבוקר מפזזת חרישית

שחה לי על נפלאות הבראשית

השקט מרדים את הכאב

עלי אביב שרים בלחש אוהב

שולחת יד לגעת בתום

יודעת השמש שוקעת בסופו של יום

אוספת משאלותיי שייסוך בהן האור

מבשמת אותן בשובל של מור

משלחת אותן בחיוך רחב

אט אט שטות הן במרחב

ואני שאיני יודעת לשאול

ממתינה לזה שכן יכול