נושא השבוע: נוער ואלכוהול- האם נכון להורים לבני נוער להחזיק בר משקאות אלכוהוליים בבית?
לאחרונה מסתבר כי בני נוער רבים שותים אלכוהול, בעיקר בחופשות, וגיל התחלת השתייה (כמו גיל של עוד הרבה דברים אחרים...) הולך ויורד.
נערים ונערות צעירים מנצלים הרבה פעמים את היעדרותם של הוריהם מהבית, על מנת לשתות משקאות אלכוהוליים. במקרים בהם ההורים נעדרים זמן רב, כמו בזמן חופשה של ההורים בחו"ל, הנוער מגיע לפעמים עד כדי שכרות של ממש.
טרנד חדש שהולך ופושט בקרב הנוער הוא מסיבת בר מצווה אלכוהולית. הנערים "מוציאים" את ההורים מהבית למשך הערב, מסתבר שהרבה פעמים בהסכמה מודעת של ההורים, מזמינים את החבר'ה ועורכים מסיבה חגיגית, שבה, בין היתר, גם פושטים על הבר האלכוהולי ומרוקנים אותו. מדיבות אלה מסתיימות לפעמים באלימות (ראו כתבה מספר 1), שלא לדבר על תאונות הדרכים בהשפעת אלכוהול, כאשר הנוער יותר מבוגר וחוזר עם מכוניות הביתה.
תופעה נוספת, שמתלווה לשתייה של בני נוער, היא קיום יחסי מין תחת השפעת אלכוהול. בחלק מהמקרים מדובר באונס אלים של ממש, במקרים אחרים, בעיקר אם גם הנערה שתתה, זה יהיה מין כאילו מרצון, אך לא מתוך בחירה מודעת.
מה דעתכם, האם נכון שהורים לבני נוער יחזיקו בר של משקאות אלכוהוליים בבית?
-----------------------------------------------------------------------
1. מכתב גלוי לתעשיית האלכוהול - ynet
"הוא התקשר אלי. הגעתי - וזה היה מפחיד. ראיתי מלא אנשים סביבו, והוא שכב באמצע. נלחצתי, חשבתי על הגרוע מכל. מיד לקחתי אותו לבית חולים. הוא חירחר לי ברכב וסבל ממכות בכל חלקי גופו". אביו של הנער בן ה-13, שהוכה במסיבת בר מצווה על ידי קבוצת נערים שיכורים, מספר ל-ynet על ליל האימה שעבר על המשפחה. בעקבות גל הארועים העכור ששטף אותנו בשבועות האחרונים, פונה שגיא קופר במכתב גלוי שמופנה לכל מי שקשור לתעשיית האלכוהול, ולכל מי שאכפת לו
שגיא קופר
זהו מכתב גלוי, שמיועד לכל המעורבים בתעשיית המשקאות החריפים בארץ: יבואני משקאות חריפים, יצרני בירה ויין, בעלי בארים ומסעדות, בארמנים וכמובן אנשי העיתונות והתקשורת. המכתב הזה גלוי כדי שגם מי שאינם קשורים לתעשיית האלכוהול בשום צורה, יבינו שהדברים תלויים גם בהם, ושבלי מעורבות ציבורית, דברים לא ישתנו. הכנסת לא תקצה משאבים למלחמה בשכרות בלי שהיא תראה שיש מישהו שאיכפת לו מהעניין.
אלכוהול מעורב ביותר ויותר מקרי אלימות קשה ובתאונות דרכים. החמורה מכל היא מעורבותם של נערים שיכורים – לעיתים מדובר בבני 15 ואף 13 –בקטטות ובמעשים קשים, הכוללים אלימות קשה ואף רצח. נהגים בגילופין גורמים לתאונות דרכים קשות וליותר מקרי קטל בכבישים. נכון, השיכורים הם אלו שגורמים לכל זה, ולא המשקאות, אבל אנחנו - אנשי תעשיית האלכוהול - חייבים להתערב במה שקורה, ולנסות להקטין את מימדי התופעה.
על תעשיית האלכוהול בארץ להתעורר, לשנס מותניים ולעשות מעשה - לגלות אחריות, ולצאת במהלכי הסברה שיעודדו צריכת משקאות אחראית ומושכלת. עלינו לעשות זאת ולגלות אחריות ולו רק בגלל שאנחנו חלק מהתעשייה, אבל אם לא, אז מסיבות פרוזאיות ופשוטות – אנחנו חיים כאן ואנחנו יכולים לעזור. האחריות שלנו אישית.
אנחנו חיים כאן. חלקנו הורים לילדים – קטינים, צעירים, וחיילים. חלקנו הורים לילדות. הן יכולות להיות בנות תשע או 19, וחלקנו כבר מגדלים נכדים. מבחינת המתחולל סביבנו - כולנו נמצאים בסיכון. ההבדל ביננו לבין הורה מן השורה הוא שבידינו, כמי שמעורבים בתעשיה, אמצעים שיכולים להקטין את מימדי התופעה.
מה עלינו לעשות?
בראש ובראשונה אנחנו צריכים להתחייב:
- לכתוב יותר על התופעה, לעודד את מי שפועלים כדי למנוע אותה.
- להקדיש לנושא מקום בכל מאמר שאנחנו כותבים.
- להקצות חלק מהמודעות שלנו למשפטי אזהרה.
- ליחד לאזהרה מקום בכל הודעה לעיתונות שאנחנו מפרסמים.
- להדביק עוד תווית קטנה על כל בקבוק, או להדפיס כמה מילים על תוויות חדשות.
- להסביר ללקוחות שלנו - לבארים, לפיצוציות ולסוכנים - שהרווח הקצר שהם יעשו ממכירת עוד בקבוק או חמישה לקטין יחזור אליהם בהפוכה בעוד כמה חודשים. הכנסת עלולה לפעול באופן לא שקול בחקיקה מהירה וקשה כדי לרצות את הלכי הרוח באופן פופוליסטי שיפגע בכולם, בסופו של דבר גם בצרכנים.
- לתלות פוסטר על חלון הראוה של החנות שלנו, או על דלת הכניסה לבאר, שאומר במפורש "כאן לא מוכרים אלכוהול לקטינים" ו-"כאן שותים באחריות".
המאמר השלם: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3095592,00.html
-----------------------------------------------------------------------
2. הצד האפל של הקיץ- "מקור ראשון"
סמים, אלכוהול, פדופילים והימורים הם רק חלק מהפיתויים שעומדים בפני הנוער בחופשת הקיץ. גם השעמום יעשה את שלו, וחלק לא מבוטל מהנערים ייגרר למעשי אלימות ובריונות. משטרת ישראל מתכוננת לשמור עליהם, גם מפני עצמם
אורלי גולדקלנג
גם הקיץ ימשכו אליהם הפסטיבלים השונים אלפי בני נוער שיבואו לבלות, להתפרק ולטעום את טעם החופש. יהיו שם הרבה ריקודים, מוסיקה רועשת, בנים-בנות ואלכוהול. ההורים לא יהיו שם, והאלימות לא תאחר לבוא.
"מדי שנה נרשמת עלייה של בין עשרה ל-15 אחוזים בפשיעת נוער בחופשת הקיץ ביחס לשאר חודשי השנה", אומרת ניצב משנה סוזי בן-ברוך, ראש מחלקת הנוער באגף החקירות של משטרת ישראל, "אולם גם בחופשה הימים המועדים לפורענות הם סופי השבוע. זה היום שבו החבר'ה מחליטים 'להרביץ אותה', להשתחרר. במרכזי הבילוי הם יפגשו באלכוהול ובסוחרי סמים, שני מרכיבים שמשבשים את שיקול הדעת ומובילים לאלימות".
בעוד עבריינות סמים היא תופעה מוכרת ומדידה בקרב הצרכנים, הרי שהיקף צרכני האלכוהול הוא נתון חמקמק יותר. "בניגוד לצריכת סמים, העבירה בעניין זה אינה עצם שתיית האלכוהול, אלא מכירתו לקטין", מסבירה בן-ברוך. "אי אפשר לסגור פיצוציה רק משום שהיא מוכרת אלכוהול, אלא אם מכרה לקטינים. אבל אין שום בעיה לעקוף את זה: בני נוער רבים רוכשים שתייה חריפה באמצעות חבריהם בני ה-18". עם התוצאות הקטלניות של שתיית האלכוהול נפגשים בן-ברוך ועמיתיה מאוחר יותר, בזירות אלימות קשות או בקטל בכבישים.
כשהיא אומרת 'לא', היא מתכוונת
הפסטיבלים השונים מהווים מסגרת בטוחה בעבור בני הנוער, או שהם דווקא זירות סכנה?
"מחקר בריטי חדש מצביע על כך שצירוף של חום, הזעה, אלכוהול וריקודים מביא באופן ברור לאלימות. במקום נוצר מתח מיני גבוה, שמלהיט יצרים ומוביל לפשיעה. באירועים אלה אנו מאבטחים את המשתתפים מפני שתיינים ומטרידים, ולא פעם גם מפני עצמם".
---------------------------------------------------------------------------------
3. ראש מדור נוער במשטרה: אני לא זוכרת קיץ כזה- ynet
בעקבות גל מקרי האלימות בקרב נערים, רובם "בני טובים", אומרת ל-ynet ראש מדור הנוער במשטרה, סגן-ניצב סוזי בן-ברוך: "אנחנו נמצאים בטירוף חושים מזעזע של אלימות, ממש בקטסטרופה". היא ממליצה לקצר את החופש ולאסור מיד מכירת אלכוהול לבני נוער. משרד החינוך: האלימות דווקא בירידה
אפרת וייס
ראש מדור הנוער קוראת גם להעביר את החוק בכנסת שלא למכור אלכוהול לבני נוער מתחת לגיל 18, בכל מקום. "אנחנו בקטסטרופה מיום ליום ובהידרדרות", אמרה. "כמעט בכל המקרים הנוער שמעורב בכך מגיע ממשפחות טובות, וצריך לפנות להורים ולמורים לשים גבולות לנוער בתוך הבית ובבתי הספר".
לדברי בן-ברוך, "ההורים לא צריכים לפחד לשאול את הילדים שלהם מה הם עשו עם הכסף שקיבלו רק אתמול ואיפה הם הסתובבו. מה שמגיע לתקשורת זה המקרים החמורים ביותר, וטוב שהם מעוררים הד, אבל יש עוד הרבה מקרים חמורים אחרים שלא מגיעים לתקשורת".
-------------------------------------------------------------------------------------
