חוקרי המכון למחקר המים בטכניון ממליצים על שורה של צעדים ובהם: מיחזור מים בתעשיה, שימוש במי קולחים בעבודות עפר וסגירת בריכות פרטיות
מתקן התפלת מים
חוקרי מכון גרנד למחקר המים בטכניון, בראשות פרופסור רפי סמיט, טוענים כי ניתן להוסיף למשק המים 100-150 מיליון מטרים מעוקבים מידי שנה, כמות המופקת מכל אחד ממתקני ההתפלה הקיימים. במכתב לשר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, ולראש רשות המים, פרופסור אורי שני, הם כותבים: "משק המים בארץ נתון כידוע במשבר חמור. הפתרון העיקרי המוצע הוא בכיוון של הקמת מתקני התפלה נוספים. לוח הזמנים להקמתם ולהפעלתם של המתקנים החדשים בנחל שורק, באשדוד ובאתרים נוספים הוא בסדרי גודל של שנים ולכן משק המים מתכנן צעדי חירום שמכוונים בעיקר להגבלות השימוש במים ופגיעה בערכים נופיים. אנו סבורים שיש כמה צעדים מעשיים שניתנים לביצוע מיידי ועל ידי כך יהיה ניתן להוסיף כמויות משמעותיות למשק, תוך זמן קצר ביותר".
בהמשך מעלים החוקרים את הצעותיהם:
מחזור מים בתעשייה: התעשייה בישראל מיצרת כ- 80 עד 100 מיליון מטר מעוקב שפכים. ברוב המקרים שפכים אלה מטופלים ומסולקים לגופי מים שונים. כמות הקולחים הממוחזרים כיום בתעשייה בישראל מצומצמת ביותר (בתי הזיקוק בחיפה, מפעלי נייר בחדרה ועוד כמה מפעלים בודדים). מערכות שטיפת מכוניות, למשל, אצל סוכני המכוניות, חברות ההשכרה ומתקנים לשטיפת מכוניות, יכולים לעבור מחזור מים בעלות נמוכה ובזמן קצר. חוקרי מכון גרנד למחקר המים בטכניון סבורים שבמאמץ ארגוני קטן, ניתן יהיה לגרום לכך שהתעשייה בישראל תעלה את כמות המים המושבים לפחות לרמה של כ- 30 מיליון מטר מעוקב לשנה. הדבר יתאפשר על ידי שדרוג הקולחים המופקים כיום באמצעות מערכות טיפול מתקדמות, כגון סינון דרך ממברנות וחיטוי בקרינה אולטרה סגולה.
עבודות עפר: במחקר המתבצע בימים אלה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, נמצא שכמויות המים הדרושות בישראל לסלילה ולעבודות עפר מסתכמות בכמה עשרות מליוני מטר מעוקב לשנה. אין כל הצדקה להמשיך ולהשתמש במים שפירים ואין כל בעיה לעבור לשימוש בקולחים שעברו טיפול במתקנים עירוניים או אזוריים. הדבר ניתן ליישום מיידי אך ורק על ידי מתן הנחיות מתאימות.
ניצול טוב יותר של קולחים: כ-%30 ממי הקולחים המטוהרים מוזרמים לים. יש לבחון את הסיבות לאי הניצול, לאתר מתקנים בהם ניתן למצוא פתרונות מהירים להכנסת חלק מקולחים אלה למעגל המחזור.
מחזור מים אפורים: מים אפורים מוגדרים כמים שמקורם בכיורים ובמקלחות. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות בעולם ובטכניון מציעים טכנולוגיות זמינות, פשוטות ובטוחות לטיפול ולשימוש חוזר במים אפורים למטרות שטיפת אסלות או למטרות גינון. ניתן ליישם טכנולוגיות מחזור מים אפורים בבנייני ציבור, בתי מלון, מעונות סטודנטים ומרכזי ספורט, שבהם קיימת תשתית תחזוקתית של מערכות אחרות. הכנסתם של מתקני טיפול ומחזור מים אפורים עשוייה להתבצע תוך זמן קצר ביותר, חודש עד חודשיים וכמות המים המוחזרת למשק המים מוערכת בכ- 20 מטר מעוקב לשנה. יצוין כי שימוש במים אלו גורע מיכולת המחזור של מי שפכים, אולם הוא גם חוסך במים שפירים. עם זאת, כל זמן ש- %30 מהקולחים המטוהרים נשפכים לים, יש מקום לאפשר את השימוש במים אפורים לגורמים מעוניינים.
חיסכון מים בבתים: במקביל לדרישה לעצירת השקית גינות, יש להורות על סגירת בריכות פרטיות. בנוסף לקמפיין התקשורתי מומלץ להוציא דפי הוראות והסברים כיצד ניתן לחסוך במים בבית, בשטיפת כלים, ברחצה, אפילו בשימוש בשירותים. כמו כן יש לשים דגש על אמצעים פשוטים לגילוי נזילות בבית. גם כאן ניתן לחסוך כמה עשרות מיליוני מ"ק לשנה.
הגברת ייצור מים במתקני התפלה קיימים: במקום לייבא מתקני התפלה יבילים שמחיר המים בהם יהיה גבוה פי 4 ממחיר המים המותפלים היום, אפשר להביא להגברת הייצור במתקני ההתפלה הקיימים במחירים נמוכים בהרבה. אפשר לייצר תוספת של לפחות 60 מיליון מ"ק מים מותפלים במתקנים הפועלים בעלויות סבירות, תוך פחות משנה.
המסים על המים: מחירי המים במגזר העירוני הועלו לאחרונה בצורה דרמטית. כבר הוכרז שעודפי התשלום, כולל המיסים המוטלים על המים במקור, יועברו לאוצר המדינה. ראוי שייעשה שימוש במיסים אלו בכדי להגביר וליעל את מצאי המים הנוכחי.
מתקני ההתפלה העתידיים: הפתרון לטווח של מספר שנים תלוי במתקנים אלו. המשבר הנוכחי בכלכלה העולמית מתבטא במחסור בהלוואות להשקעות בשוק הפרטי. על המדינה להיערך כבר מעכשיו כדי לסייע לזוכים במכרזי ההתפלה של אשדוד ונחל שורק בהשגת כספים למימון הקמת המתקנים.
סיכום: חוקרי מכון גרנד בטכניון סבורים שבמקביל לצעדים שכבר נעשים כיום, ניתן ליזום צעדים נוספים, כדוגמת אלה שהוזכרו לעיל, ועל ידי כך יהיה ניתן להוסיף למשק המים סדרי גודל של לפחות 150 – 100 מיליון מטר מעוקב לשנה. כמות זאת שווה לכמות המים המותפלים בכל אחד מהמתקנים הגדולים, אשקלון וחדרה. ההבדל הגדול הוא שהשגת כמות מים זאת אפשרית תוך פרקי זמן קצרים, חודשים בודדים, אך ורק באמצעות צעדים ארגוניים יעילים. חברי המכון מוכנים לסייע בכל הנדרש להשגת יעדים אלה.
באותו נושא באתר הידען:
