סיפורים
המכתב
למרות הקמטים החרושים בפניה אפשר היה לראות את יופייה המשכר יופי שעדיין נשאר מימנו ניחוח משגע.... עיניה היפות נראו מעט עייפות , היא ישבה על הספסל בגן בכל יום בצאת הכוכבים והביטה מעלה לכיוון הכוכבים .... וחיוך רפה נראה בפנייה , אפשר היה לראות שהיא מלאה בזיכרונות......זה כבר כמה חודשים שאני יודעת מעבודת בילוש לא קטנה שזאת היא ... ואני מביטה בה מרחוק כשבכיס של מכנסיי יושב לו המכתב שלך ......
יום אחד ארזתי אומץ והתיישבתי לידה וחייכתי אליה , זה היה נראה כיאילו היא מחכה לי .... היא הביטה עמוק עמוק לתוך עיניי לקחה בידיה את ידיי ואמרה לי כשדמעות מציפות את עיניה:" את כל כך דומה לו אותו מבט אותו חיוך...." ואני לא יכולתי להוציא הגה רק הבטתי בה כשבתוך עיניי היו כל כך הרבה שאלות.... היא ליטפה את שערי ודיברה קולה המתנגן היה רך והזכיר לי צלילי מיתר ....
"אינני יודעת מאיפה להתחיל אנסה להתחיל מהתחלה" ..... אמרה :" הכרתי את אביך כשכבר לא האמנתי שאמצא אהבה , זאת הייתה אהבה ממבט ראשון אהבתי את צליל קולו כשהוא דיבר איתי, את האופן שהוא נגע, את הדרך המיוחדת שלו לחייך אלי , את הרוך בעיניו כאשר הביט בי , את הצמרמורת שגרם לגופי כשידיו נגעו בי ..... את שפתיו כאשר גמעו את שפתיי .... היינו נפגשים פעם בשבוע ביום קבוע ושוכחים מהעולם כולו , אהבתי אותו כמו שהפרחים אוהבים מים כמו שאוהבים את החיים .
הוא היה כל עולמי נשמתי למענו , נצרתי כל רגע בחברתו עשיתי הכל כדי לגרום לו אושר .... לא ביקשתי מימנו דבר ... רק שיניח לי לאהוב אותו .... כל שנייה בחברתו הייתה מתנה , הייתי כל כך מאושרת ... לעיתים לרגעים קצרים הייתי נשברת בעיקר בשבתות וחגים כשהייתי יושבת לבד ואז למחרת הוא היה מתקשר והכל היה עובר האושר היה חוזר, לא שאלתי שאלות לא העזתי אפילו לקוות שיבוא יום והוא יהיה באמת שלי הספיק לי שליבו שלי ..... ידעתי שהוא אוהב אותך ואת אחיך יותר מאשר את עצמו ושהוא לעולם לא יעזוב את אמך.... ומרחוק גם אני אהבתי אתכם שמחתי כשהצלחתם כאב לי כשנכשלתם .... אולי זה ישמע לך מוזר אבל אביך גרם להרגיש האישה הכי מאושרת בעולם הוא העניק לי אהבה וליותר מזה לא הייתי זקוקה "
לפתע היא החווירה וכאב חד פילח את ליבה נבהלתי ושאלתי מה קורה לה? והיא עצמה לרגע את עיניה וכשפקחה אותן יכולתי להבין מה אבא שלי כל כך אהב בה היה בה קסם....
"הכל בסדר " היא ענתה: " מאז שאביך לא כאן בכל פעם שהגעגוע כבד מנשוא אני יוצאת לגינה לספסל שנהגנו לשבת עליו ומביטה אליו , בחייו הוא היה הכוכב שלי הוא האיר את חיי ובמותו הוא מאיר עליי מלמעלה יום יום אני מבקשת מאלוהים שייתן לי ללכת אני יודעת שהוא מחכה לי למעלה ....."
למרות שהייתי מבולבלת חיבקתי אותה והיא החלה לבכות ..... לפתע היא נראתה כל כך אומללה כל כך זקנה .... כיאילו וניחשה את מחשבותיי והמשיכה " נכון אני לבד , אך אני מלאה בזיכרונות אביך השאיר לי שק של זיכרונות מלאים באהבה בשמחה וזה הרבה יותר מימה שיש להמון אנשים כי אהבתו תלווה אותי תמיד ...."
היא שוב ליטפה את פניי ודמעות החלו לזלוג מעיניי כשאמרתי לה: " את יודעת כשאבא מת מצאתי מכתב בין הדברים שלו שהיה מיועד לך .... בהתחלה כעסתי כל כך כעסתי , לא סיפרתי על כך לאיש גם אצלי היית סוד ואז כשהכעס עבר והגעגועים לאבא גברו הבנתי כמה אבא אהב אותנו .... וגם הבנתי איזה אושר גרמת לו והחלטתי שאמצא אותך ואתן לך את המכתב ... כי זה מה שאני חושבת שאבא היה רוצה ....."
ידיה רעדו כשהיא הושיטה אותן לקחת את המכתב אותו אמצה אל ליבה ולחשה"תודה".........
פתחה את המכתב וקראה כשקולה סדוק מבכי:
" אהובתי כותב למרות שלא בטוח שהמכתב יגיע אלייך יודע שאלה ימי חיי האחרונים , יותר מכל הייתי רוצה להיות כעת בידייך , רוצה שתדעי שהיית איתי גם כשלא היית לידי וגרמת לי אושר אינסופי ....
היית האור שלי , מאמי שלי אל תתעצבי תביטי כל יום לשמיים ומשם אנצנץ למענך ......."
לפתע קולה נשבר ולא הצליחה להמשיך יכולתי לראות מבעד לפנייה את ליבה שבור לרסיסים ...... ואז בלי שום הודעה מוקדמת ליבה נדם לנצח ...........
© כל הזכויות שמורות לג'קי קופרמן
