שירים

חיינו כספר פתוח

 חיינו כספר פתוח

אדם מספר

דפי סיפורו

מבין חדריו

החומים חמים

או הלבנים הקרים.

 

אדם כותב בעט עצבונו

חרטות עברו ומשוגותיו,

או בחרט חדוותו

חובק גווילי ימיו.

 

אדם חורז שירתו

דרך קמטי  אוהביו ואהוביו,

בפני בניו

מסומלת מורשת  חרוזיו.

 

אדם כותב את מותו

אדם כותב חייו

 משלים [או לא] עם הקיים

כועס או מודה לאלוקיו.

 27.4.11

תגובות