היא לעולם לא תוותר על הכתיבה, על הפינה של קובי ששם נמצאות תמונות שלו, וחלק מהיצירות משיעור אומנות שלי. על חלק מהבגדים שלו שעדיין נמצאים בארון שלו במדף העליון. שאותם לא רציתי למסור. על התפילה בבית כנסת כל ערב שישי. זוהי שעה של רגיעה לנשמה.
1.מי את איריסיקה?
נולדתי לתוך משפחה חמה ואוהבת עוזרת ומפרגנת עד היום. יש לי עוד שתי אחיות ואני הבכורה. מילדותי ועד היום חוויתי משברים ושרדתי. לכן אני מהווה כוח נפשי לשאר המשפחה ובשבילם אני חזקה וגיבורה. בכל תחומי החיים היו לי משברים מבחינה חברתית מבית ספר ועד גילוי המחלה אחרי גיל 20, בערך לאחר השירות הצבאי. הגילוי הזה שבר אותי נפשית. הרגשתי כי כל הדלתות נסגרו בפניי. מאחר ואני אוהבת ילדים, מאז ומתמיד רציתי להיות גננת מצאתי עבודה במעון נעמ"ת ורק איתם עם הילדים הרגשתי ללא פגמים [חיצוניים] והייתי מושלמת.
גם החלק של היכרות ויציאה עם בחורים היה לא פשוט, במיוחד שהגעתי לגיל 31 ועדיין לא הייתי נשואה. אבל עזרתי לעצמי להכיר דרך פגישה עיוורת והכרתי את בעלי ובגיל 31 התחתנתי.
כשנולד קובי היה זה האושר הכמעט מושלם, ומדוע אני אומרת: כמעט, מאחר והמחלה שלי עברה אליו וזה לא היה פשוט. אבל לא הייתי מוותרת על חווית האימהות אף על פי שהוא לא איתי פה היום אלא חרוט בליבי עמוק.
2. איך מתמודדים עם אובדן כה קשה, ומהן נקודות הנחמה שלך.
לאובדן כמו לאבד ילד יחידי שהיה ועדיין מרגישה אותו כנשמה תאומה שלי-אין מזור ותרופה, אלא ביום שאפגוש אותו.
נקודות הנחמה שלי שעכשיו לא כואב לו, הוא לא סובל, וטוב לו, ויש לי שומר מעליי. רק הגעגועים לחבק אותו ואפילו להגיד לו חג שמח חסרים לי בטירוף.
עוד נקודת נחמה היא המשפחה התומכת, והבנות של אחותי שמגיל ינקות אני מטפלת בהן עד היום ומרגישה אותן כבנות שלי וחלק ממני.
3.מהי הכתיבה עבורך.
הכתיבה בשבילי היא קודם כול כישרון ויצירה שגיליתי על עצמי. כמו כן, זו הבעת רגשות, בכתיבה אני מחייה את קובי עם כל השירים שאני כותבת בשבילו ועליו. נעים לי לקבל תגובות מפרגנות מהחברים וטוב לדעת ששיר או סיפור נוגעת בקורא ויש לו הזדהות מהפן שלו.
4.שתפי אותנו בעיסוקים ובתחביבים שלך.
אני מאוד אוהבת מחשב, את הכתיבה, ואת הקבוצה שאני לומדת איתה. נהנית לעזור ללירז ולספיר להכין שיעורים, לצאת לראות סרט בסינמה ואחר כך לאכול ארוחה טובה. ותמיד טוב ונעים לקנות משהו חדש, להיפגש עם המשפחה בחגים וסתם ביום חול, ויש את סנדי הכלבה שממלאת לי את היום. כייף לי לטייל איתה בשדרה ונעים לראות איך כל אחד עוצר ומלטף אותה, מאחר והיא קופצנית ושמחה כל הזמן ויפיפייה.
5.כיצד הגעת אל הכתיבה ואל "דרך המילים".
אל "דרך המילים" הגעתי דרך האינטרנט שחיפשתי אתר לכתיבה ורוצה לציין שמכול האתרים שהייתי רשומה אין כמו האתר האוהב החם והמשפחתי כ"דרך המילים".
6.האם לדעתך ניתן ללמד כתיבה.
אני לא בטוחה שניתן ללמוד כתיבה כי צריך גם כישרון וגם לפתוח את הנפש בפנים ולהיחשף ולפעמים זה כואב וקשה צריך ממש לאהוב את זה . אבל תמיד אפשר לנסות ללמוד.
7- מה מצחיק אותך.
מצחיק אותי תוכנית בידור טובה וכן הבנות ספיר ולירז שיש להן הברקות.
8.מה משעמם אותך.
אני משתדלת לא להיות משועממת מאחר וזה משפיע על המצב רוח.
9.מהו הסרט האהוב עליך.
הסרט האהוב עלי ביותר הוא "אישה יפה."
10.על מה תוותרי בקלות.
לא אוותר לעולם על הכתיבה, ועל הפינה של קובי ששם נמצאות תמונות שלו, וחלק מהיצירות משיעור אומנות שלי. על חלק מהבגדים שלו שעדיין נמצאים בארון שלו במדף העליון. שאותם לא רציתי למסור. על התפילה בבית כנסת כל ערב שישי, זוהי שעה של רגיעה לנשמה.
11.חמש היצירות שאיריסיקה אוהבת במיוחד:
1.רגעיים באיי שם –על פגישה שרוצה הייתי שתתגשם ולו לשנייה.
2.נוצר נלקח –על היום הטוב שקובי נולד –ועד הפרידה הכואבת.
3. מה גורם לי שמחה -דברים שחלק מהם חזותיים ביום יום וגורמים לי לחיוך.
4.שומר יקר שלי –לדעת שיש לי שומר בכול רגע מחיי.
5.רק שניפגש –הפגישה המושלמת בשבילי.
