כל פעם מחדש

כל פעם מחדש לפני יום הזיכרון

מתמלא בתחושת גאווה.

צלילי גיטרות ישנות,

ריח מדים אפופי אבק,

מצבות, ניצוצות נרות שעווה.

הזמן עובר ללא בקרת איכות,

אך כל פעם מחדש,

נשמעת ברקע שירת הרעות,

על מה שבאמת היה,

היום בשפל, אולי תשוב גאות?

כל פעם מחדש לפני היום הקדוש,

מרוקן את הראש.

וחושב על אלה שאבדו,

ואין נחמה, גם לא שכחה,

שיר שנכתב לאהובה מראש.

הזמן עובר גם תמיד מתחדש,

צובר תנופה וגאווה.

צליל המית אמהות רוגש,

אב שכול את בנו שוב דורש,

מאופק שברירי בוחש.

בוחש בלב מלא ייסורים,

האם בנו נפל כאחד הגברים?

או מסר נפשו בטעות.

כל פעם מחדש לפני היום הזה,