חזרה ליצירות
סיפורים

חייל לנצח

מים שקטים | (08/05/2011 23:15) | 59 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
ערב יום הזיכרון
שקט שאין כמותו
בבית ,מלחיץ
בגינה,אוויר מהול בעצב
ישבתי והתמסרתי לדומיה
לפתע,רעש שבר את ההס
מדלת השכן,בבית ליד,שירי הילולה כאילו...יום העצמאות החל
כעס עצום התחיל לבעור בי
איך הוא מעז
" יאללה נו,חגיגה"אמר קול אחד
"קדימה ריקודים" אמר האחר
האמת,עוד שמחה לא ברורה כזו ואני הולכת
ודופקת לו בדלת לשכן הזה...
חלפה שעה ואנשים נוספים החלו לפקוד את הבית
נו באמת,קצת כבוד ,אני לוחשת
לאחר זמן מה החלטתי ללכת ולעשות לחגיגה הזו סוף.
פסעתי לעבר  הגינה שליד
הרעש התגבר ואיתו הכעס
הדלת היית פתוחה
ראיתי שם שלושה גברים
יושבים מול הטלויזיה
וצופים בסרט וידאו
הסרט היה כנראה סיום קורס של יחידה
האדם היחיד הצוחק והמרעיש היה בחור -חייל
לא יותר מגיל עשרים
הוא לא היה אחד היושבים
הוא היה בסרט
הוא היחיד שצחק
האחרים ...שתקו
פתאום הבחינו בי
אמרתי סליחה...באמת סליחה
"זה חבר שנהרג,הסרט צולם לפני מבצע,
זו היתה החגיגה האחרונה שלו,ובכל יום זיכרון,אנחנו חוגגים איתו."
"לא התכוונתי...באמת..."אמרתי
בדרכי חזרה הבנתי שצחוק יכול להיות מהול בעצב בלתי מובן
 
 

תגובות

חזרה ליצירות