כשהלכת

כששיני החלב

נאספים בקופסתך הירוקה

ומדיך הצבאיים

עלית מעלה

כשתרמילך העמוס לעייפה

מחכה להניח את משאו

ליד דלת ביתך.

עיניה הקורנות

וידיה המזמינות.

עינך נעצמו

בידיעה שצילה החזק

מפעם בדמך.

הלכת

כשאתה מותיר אחריך

עדר שלם של אהובים

וארבעה קירות ריקים.

חפציך נותרו מיותמים

מחכים שיבוא מישהו

ויאמץ אותם לחיקו

יאמץ אותם באנושיותו.

אמך עטופה ביגונה

אביך אחוז בעתה

ואתה

שוכן בתוך מצבה לבנה

עם כיתוב שחור

 ותאריך לידה

וממש ליד

תאריך מיתה.