קִרבה (שם זמני)

אוחז בך כמו שקיעה האוחזת ים

עוטפת ומשחררת

ואשחרר רק מעט,

עד שתוכל לאסוף אלי געגועים חדשים

בקרניי אלטף קמטיך

אאיר לך ימים בזהב

בלילות

אטוש אותך סוער

להתגעגע אליי

ולבכות

וכשאשוב

שוב תתקרב ותאהב

לעת ערב

כבר נצבע את העולם בשקיעה עייפה

מכונסים אל תוך אהבתנו

ואז אעזוב אותך

ים שלי, יקר שלי

כחוששת מפני הקִרבה

ואתה תהיה עזוב בידיו של געגוע

עזוב עד הבוקר הבא