קונפליקט מתמיד

הייתי רוצה להיות  עקרת בית למופת. הבית תמיד נקי ומצוחצח, אין פירור אבק בשום מקום,  תבשילים מעניינים מתבשלים תדיר, עוגות מצוינות, מקרר מלא בכל טוב מעשה ידי, לתקתק.  מצד שני, לא מתאים לי להיות משועבדת לבית, לא רוצה לרוץ עם סמרטוט  ביד ולתור בהיסטריה אחר כל בדל לכלוך. לא רוצה לעסוק בבישולים כל היום, להיות עסוקה  בנקיונות. רוצה לקנות רוב הזמן אוכל מוכן, לנקות כשאני רוצה, להיות מאושרת גם כשאיני עושה דבר.

הייתי רוצה להיות אשת איש למופת. שיהיה גאה בי כי אני חכמה ומצחיקה ומעניינת, נראית נהדר בכל מצב, כי אני עקרת בית יוצאת מן הכלל, כי אני מטפחת חברויות בלי סוף, כי אני מארחת מופתית, כי אני תמיד מטופחת.  מצד שני, אין לי כוח להיראות תמיד במיטבי, אין לי כוח להתעמל ולהיות בכושר. יש ימים שמתאים לי להישאר מוזנחת כאילו אין איש בבית מלבדי. אין לי סבלנות לתחזק קשרי חברות ולארח תמיד ואין לי רצון להתאמץ כל הזמן כדי להיות "בסדר".

הייתי רוצה להיות מאהבת למופת. יפה ומגרה ונחשקת. לא יהיה עלי גרם שומן מיותר, גופי יהיה מוצק וחטוב,  זמינה תמיד, רוצה תמיד. מרוגשת רק בזכות העובדה שהוא רוצה. מרגשת למרות וגם כשהוא לא רוצה. ממלאת תפקיד אקטיבי במיטה, אף פעם לא עייפה ותמיד משתפת פעולה.  מצד שני, לא תמיד בא לי. לא תמיד מעוניינת לשחק במשחקים הנדרשים, להיות ערה ונמרצת, להגיד את המלים הנכונות, להוציא קולות בזמן הנכון.  רוצה להיות שם ושירצה אותי ככה, כמו שאני.

אז הייתי רוצה.