בְּאלֶם

שמע רק אחד,

דמעות שדמעתי

חוֹרֶב

חזָה רק אחד,

ולעיני המלֶך

ולעיני כּל הלֶך

מִשְתה ויום טוֹב,

וּבחדרִים,

בּמִסְתרִים

אבֶל, מכְאוֹב.

וחוט של יאוּש,

של ערֶב

מתוּחַ,

וארוגה בִּשְתִי,

בְּתִקוַת השָני,

בחוט של

חסֶד עדין.

לוּ אמְשוֹךְ

חוט של חסֶד

כְּלוּלוֹת,

בּו אטְוֶה,

אאֱרוֹג

תחבּוּלוֹת.

לוּ אדְלֶה בּוֹ,

בּחוט

זָכּוּת

מאוֹפֶל בור,

מִמעמקִים.

וְלוּ לֹא אבדתי,

לֹא יִינתק

חוּטִי,

יִינתן

עמי בבקשתי. 

רבקה ©

שבט תשס"ד