אֵבֶר כַּיּוֹנָה//דודי

בס"ד                                                                                                   22.6.2011

וָאֹמַר--מִי-יִתֶּן-לִי אֵבֶר, כַּיּוֹנָה

אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה.
הִנֵּה, אַרְחִיק נְדֹד

אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה.(תהילים נ"ה ז-ח)

 אֵבֶר כַּיּוֹנָה/דויד סמוכה

מי ייתן לי,

אֵבֶר כַּיּוֹנָה.

אקום ואֶדְאֶה,

על פני המדינה.

לראות את הארץ,

ממעוף הציפור.

לשוט בשמים,

 כציפור דרור.

מדן לעד אילת,

מהים לנהר.

עיניי ישזפו,

כל אתר ואתר.

אָעוּפָה נדוד ,

ממקום למקום.

אשכון קמעה,

בין ימים ונקרות.

בעיר ציון,

בקדושה אתבשם.

ארד לי למעיין,

לרוות להצטנן.

אראה את ,

מכמני ארצי.

עד אשיל את כנפיי,

אנוח לי.