שירים

פאזל

פעם הייתי אחת, הייתי שלם.

היום אני מפוזרת, פוחדת להעלם
כמו אבק כוכבים.

כל מקום אליו אני הולכת, חלק ממני נותר
וקרע חדש נפער.

ישנם אנשים לאורך הדרך.
חלקם טובים, חלקם פחות,
אבל מי אני לשפוט?
כשאת ליבי כולם מצליחים לשבות.
לכל אחד דיעה נחרצת ומשאלות ברורות,
בסוף, אני זו שנשארת עם שאלות ותהיות.
מוצפת ברגשות.

מתחילה להאבד.

זה מתחיל מבפנים אז מתעלמים,
כשזה מתחיל לצאת, כולם מאוכזבים.
חשבו שהשתניתי
והנה, אני שוב מתפרקת לגורמים?

תעזרו לי למצוא ולחבר את החלקים החסרים?

כל פעם מחדש..

תגובות