הַתְּמוּנוֹת שֶבַּאַלְבּוֹם/ –דּוּדִי

בס"ד                                                                                                 3.7.2011

הַתְּמוּנוֹת שֶבַּאַלְבּוֹם/דויד סְמוּכָה –דּוּדִי

הָיָה בִּי גַּעְגּוּעַ,

עֶרְגָּה לְמַרְאוֹת.

אַלְבּוֹם יָשָׁן לָקַחְתִּי ,

וְהִפְלַגְתִּי בֵּין הַתְּמוּנוֹת.

הַתְּמוּנוֹת הִזְכִּירוּ לִי,

אֶת "תַּבְנִית נוֹף יַלְדוּתִי".

אֶת הוֹרַי יַקִּירִי,

הֶחֱזִירוּ הֵם לִי.

כִּסוֹף וְהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה,

אוֹתִי אָחֲזָה בְּעָצְמָה.

לְמַרְאֶה הַתְּמוּנוֹת הַנִּשְׁכָּחוֹת

צְמַרְמֹרֶת בְּגַבִּי עָבְרָה.

עִלְעַלְּתִּי רַבּוֹת,

שׁוֹטַטְתִּי בֵּין הַתְּמוּנוֹת.

חָזַרְתִּי בְּמִנְהֶרֶת הַזְּמַן,

לַפָּנִים הָאֲהוּבִים לַמַרְאוֹת וְלַרֵיחוֹת.