יָמִים נִידָּחִים

חוֹרֵשׁ תֶּלֶם בִּשְׂדֵה הָזְמַן

זוֹרֶה וּמְפַזֵר שׁוֹשַׁנֵי גָּעַגּוּע,

וּמִתּוֹךְ אֳגָנֵי כּוֹתָרְתָם

תִּגְמַע נִימְפַת הָנֶפֶשׁ,

כְּמֵהַהּ לְהִזּוֹן מַעֲדַנּוֹת חֲבוּיִים.

תָּר אָחַר הָמַעְיָן הָנִדָּח,

שַׁם שְׁתּוּלִים פִּרְחֵי הַזִּכָּרוֹן

מְגוּלָפִים בְּבֹהַק אַרְגֵמָנִי.

תָּחַת עֵץ הָתְּאֵנָה וְתָּחֲרַת צִילוֹ

שַׁם נִתְּלְשׁוּ עַלְעַלִים אֲדַמְדַמִים,

מִלֵּב שׁוֹשַׁן...

יָמִים נִמְתָּחִים עַל שְׂרִידִים לְכוּדִים

חֹרֶף אַפְלוּלִי שֶׁנָשַׁם חֲלוֹמוֹת,

אַהֲבָה שֵׁאֵינָה מְדַּבֶּרֶת כִּמְעַט,

שֶׁקֶט שֶׁנֶאֱגַר בְּרָחַמֵי נֶפֶש.

וּבְתוֹך הָיַּם הַלֹא מְגוּלַח

צַף הַרֶגֶש הֶחָשׂוּף,

בִּשְׁאוֹן הַמַּיִם.