שירים

מחשבות קיץ

הַטָּעוּת הִיא בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם

הָתִֶהִיָה הִיא, הִיא הַמַּהוּת

מְאֻחָר, אוֹ מֻקְדָּם

אֶת אוֹמֶרֶת, כֻּלָּנוּ נָמוּת

 

בַּאת לְרֶגַע קָצַר

אֶת רַשָּׁאִית לִבְחֹר

לִבְרֹר אֶת הַמּוֹץ מִן הַבָּר

לְגַלּוֹת כמה עָמוֹק הָאוֹר

 

אֵין לְחָיַיִךְ מַשְׁמָעוּת מְיֻחֶדֶת

הָעוֹלָם גַּם בִּלְעָדֶיךָ יִסּוֹב

תוּכְלִי לִבְחֹר אֶת הָרֶגַע לָרֶדֶת

תוּכְלִי גַּם לְחַכּוֹת עַד הַסּוֹף

 

אֶת אוֹמֶרֶת, בַּסּוֹף גַּם אֲנִי אָמוּת

עַד אָז אוּכַל גְּלִידָת שָמֶנֶת

בְּפִסְגָּתָהּ, הִנִּיחָהּ אִשְׁתִּי, תּוּת
 
טושטש הגבול בין החכמה לשטות ואין איש היכול לשחזרו©

 

 

תגובות