תָּמָר וְכִנֶּרֶת/דּוּדִי

בס"ד                                                                                               3.7.2011

בס"ד                                                                                               3.7.2011

תָּמָר וְכִנֶּרֶת/דָּוִיד סָמוּכָה-דּוּדִי

מוּל הֲרֵי הַגוֹלָן יָשַׁבְתִּי,

הַכִּנֶּרֶת פְּרוּשָׂה לְרַגְלַי.

אֶת יָדִי הוֹשָׁטָתִי,

אַדְוָה שָׁטְפָה אֶת פָּנַי.

עַל גְּדוֹת הַכִּנֶּרֶת פָּסַעְתִּי,

בֵּין עֲצֵי דֶּקֶל תְמִרִים.

שֶׁהָיוּ עָמוּסִים עַד לַעֲיֵפָה,

בְּאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁל תְּמָרִים.

עַל חוֹף הַכִּנֶּרֶת,

מוּל יָם וּמָים כְּחוֹלִים.

נָשְׁרוּ מֵהָעֵץ הַתָמִיר,

פֵּרוֹת שֶׁל תָּמָר בְּשֵלִים.

הִכְנַסְתִּי אֵל פִּי,

תָּמָר נִמּוֹחַ וּמְתַקְתַּק.

טַעַם גַּן עֵדֶן,

כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ.