חזרה ליצירות
שירים

21 בנומבר 1977

אלדום | (16/07/2006 20:49) | 107 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שלום   לכל  המגיבות  ל-שירי
זה  מחמם  את  הלב -  כי  כולנו  זקוקים  לאהבה -ביחוד  משוררים!
אבל  בשעות  טרופות  אלה  אי  אפשר  להתעלם  מהמציאות ולכן,
כמחווה  אוטופית -  הזויה-למצב  הנוכחי -  אני  מעלה  על  הכתב
שיר  שכתבתי  בשנה  ההיא.
------------------------------------------------------
הנשיא  סאדת  הגיע  לארץ  ב-19   בנומבר 1977
יומיים  הייינו עסוקים  באופוריה  של  הביקור.  חשבנו  על  הרגע  הנדיר.
לא  חשבנו  רחוק  מזה.  בשעות  הדמדומים  של  יום שני- סאדת  עלה  על כבש  המטוס  והמריא.  כמו  בסיומת  של  סרטים  מסויימים,
המטוס  סרק  את  שמי  המרקע ואז,  לדקה  ארוכה-דמם  וקפא,כאילו
ביקש  להנציח  רגע  זה.   מכאן  הלבבות  התחילו  לפעום  במרחב
הלא  מוגבל  של  הדמיון והתקוה  והחלום.
יש  לזכור-  זה  היה  לפני  אוסלו  ולפני  האינטיפדה ולפני  שברון  החלום
אך  כמה  מתוקים  היו  הגעגועים  לאולי - אולי  גורלנו  כאן  יהיה  שונה
אולי-מה שנכתב  לפני  אלפיים  שנה  "]לא  תבוא  בברית  עם  יושבי  הארץ}  -  אולי  זה  לא  יהיה  תקף?  לפתע  אפשר  היה  להרטיב  את  השפתיים
עם  ממתיק  שלום,  אפילו  מלאכותי -  אבל  ממתיק!
  שירי  מתחיל  מגֵאוּת  הלב שצבעה  את  הסיכוי  בפוך  וורדרד
-------------------------------------------------------------------------------
 
אל  תחשוב  שאני  כל  כך   נוקשה
וששום  דבר  לא  מזיז  לי
נ ש ר    א ד ו ם   ש ח ו ר
מתחת  לכפות  רגלי   מתויק   העפר
באלפי   אותיות  לבנה,  כטל  העיניים,
כמספר  הכוכבים  שהפלתי  מתוך  הזכרון
ו ל ז כ ר     א ב     ר ם
ת ן   ל י   י ד    א ח י
יד  ביד  נעבור   א נ י א ת ה
מִשַׁעֲל  אל  שעל
מיום  אל   יום
גופנו  אף  שעל  לא  יאבד.
,אבא   הופיע  אליך  הפעם   לא  בחלום
חלמתי  אותנו  מברכת  יצחק  עד  ברכת  ישמעאל,
אבינו   אהב   ללכת   עם   גלימות  של   סיד,
הוא  נעל  סנדלים  של   חול
הוא  שלח  אותך  אל  המדבר
עִם  דודתי,  על  העין בדרך  שׁוּר,
כדי  להכאיב  לי  במיוחד   אתה  אחי.
עכשיו   ל ך   ל ך   אל   ח ז ו נ ך
טוס   ציפור  ערב   לבנה
מחכים  לך  הדקלים   בהמונך
דרך  חמישים  דקה, ראיס, הערב
דור  שלם  אתה  יוֹלֵד.  דַגֵּל  שק!
בניך  הם,  אחי,  בני!  לא  בחרב-  בנדן
היית   נחמתי  היום
ראית  את  ירושלים  חותרת  אליך  בשלום  לא  תחתיך
ראית  את  ילדי  הדגלים
ראית  את  הכמיהה  גם   באבנים   ובשועלים
ראית  אותי  גם  אני  הַלוֹם  אחר   רואי
אני  אוהב  את   הרטט  הזה  על  פניך,  אחי,
הוא  רטט   המדבר
הוא   אות   אבינו  שאהב  את  המדבר
שהיה  לו  אוּר  של  זמן
שהיה  מאותת  לנו  עתיד  זמן  של   חול
לא  זמן  של  נוח-  לא  עוד  -
בוא  נמחוק  מכל  המפות  את  סיפור  המבול 
אחי
מי  כמונו
  מי  כמונו  שלא  נזקק  יותר למבול,
אחי
צריך  לפטר  את  כל  היונים
 אחי.
         
 
 
 
 
 
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות