שָׁרָה לִי תְּפִילוֹת

1. שָׁרָה לִי תְּפִילוֹת / נפתלי צ.

כובשת לי ארמונות כאם כל המלכים,

פניה משוחות בזהב

ומעליה מרחפת הילה של מלאכים,  

והיא יפה כפלא רב עיניה נְגוֹהוֹת,

עולה כפֵיָה מְאֵדוָות החולות, 

עוד מיני זמן, ראיתיה מרקדת בלילות,

ובקולה הנמוך שרה לי תפילות,

והייתה לי כבת ולימים  לְעָטרתי,

וכהֶרֶף זמן נִתברכָה עלי דעתי,

וידעתי סיבת היותה במיטתי,

כי באה בְּיוֹשני לראות גם אותי,

והבל פיה נסוך לנשימתי,

שפתיה רפרפו על פני ועל פי,

ונפשי סערה אל תוך חלומי,

והייתי מאושר כעובר ברחם אמי...

(כל הזכויות שמורות)