שירים

בצורה אנושה

אמשוך בחבל עד הסוף המר,
בצורה אנושה, של חיה נלהבת,
רכה ומתוקה אהבת הנעורים,
ים של כוכבים, במורד הגבעה.

נסעתי, הגעתי, ראיתי, למדתי,
הכל.
ישנתי מעט וחוויתי את כל אשר ידעתי,
ידעתי אותה כי היא משוש חיי.

פרחה לה נשמה יקרה מפז,
אל מאחורי הגן היא רצה,
להסתתר.
עלי הסתיו ופרח מתקתק.

 
 
© #¥סנייפר¥# – כל הזכויות שמורות

תגובות