כבול בין שני עולמות רחוקים

כבול בין שני עולמות רחוקים,
מתגעגע לימי השלווה והנחת,
שם היה אפשר לזרוע פירות מתקתקים,
ליהנות משלכת מדוכדכת של אושר.

קטפתי אותך מן השחר הזוהר של האתמול,
רציתי לדעת שתהיי הכל, הפכנו לזוג והנה זה נגמר,
תלתלים שקופים ברקיע תכול של אדמה ישנה,
הזמן עשה את שלו ומיזג את גורלנו.

הדם שזכרנו, שראינו, שהרגשנו,
טעמנו בזהירות ונסענו בזמן. הרחק, הרחק.
נגענו זה בזו ובעינינו מאירה שלווה סוערת,
ים של תקוות שמתנפצות כגלים בחומה אפורה.

© #¥סנייפר¥# – כל הזכויות שמורות